רע"א 4646/10 עמיד מח'ול נ. הכונס נכסים הרשמי

1.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את בקשתה של המשיבה 2 (להלן – החייבת) לאשר הסדר נושים שהציעה. בבקשת רשות הערעור משיג המנהל המיוחד לנכסי החייבת על החלטה זו.

2.

על החייבת ניתן צו כינוס ביום 5.2.09 לבקשתו של נושה, הוא המשיב 3. במסגרת ההליך הוגשו תביעות חוב בסכום של כ-329,000 ש"ח. החייבת, בתיאום עם אביה, הציעה הצעה להסדר נושים. לפי ההצעה ישולם לנושים סכום של 100,000 ש"ח. האב הציע ליתן ערבותו לגבי הסכום של 100,000 ש"ח. מתברר, כי ניתנה הסכמה לקבלת ההסדר על ידי נושים שסכום נשייתם עולה על 95 אחוזים מן החובות והמונים מחצית ממספר הנושים. הכונס הרשמי הביע דעתו כי יש לאשר את הצעת ההסדר. בית המשפט לא נתן את אישורו מאחר שהחייבת לא מילאה אחר תנאים שונים שנקבעו בהחלטה קודמת. מתברר, כי התנאים אומנם קוימו, אם כי חלקם לא במועד שקצב בית המשפט.

3.

בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי המנהל המיוחד, המייצג אף את הנושה שהגיש את הבקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל (הוא המשיב 3). לטעמו של המנהל המיוחד יש לאשר את ההסדר. זו אף דעתו של המשיב 3 וכן של הכונס הרשמי, בתשובותיהם לבקשה. נושים אחרים שהשיבו השאירו את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4.

נראה שההליך שננקט אינו ההליך הנכון. כאשר בית המשפט המחוזי דוחה הצעה להסדר נושים, הרי דרך התקיפה בפני בית משפט זה הינה של ערעור בזכות ולא בקשת רשות ערעור (רע"א 3864/08 לוי נ' בן פורת , 5.8.08). מכאן שדינה של הבקשה להידחות.

5.

עם זאת נראה לי לנכון להתייחס בקצרה לגופם של דברים. זאת, משום שבפני בית המשפט המחוזי קבוע דיון בשאלת ההכרזה של פשיטת רגל ליום 17.10.2010, ומאחר שאין כל מניעה להגיש בקשה חוזרת להסדר. בנסיבות העניין דומני שאף אין מניעה לדון מחדש באותה הצעת הסדר.

6.

שני נתונים בולטים במקרה זה: ראשית, רוב מכריע של נושים מבחינת שיעור הנשייה הסכים להצעה, כולל הנושה שהגיש את הבקשה לצו כינוס. שנית, הכונס הרשמי הביע דעתו כי יש לאשר את ההצעה (וחזר על כך בתשובתו בפניי). במצב דברים זה רק נסיבות חריגות, בעיקר מנקודת המבט של אינטרס הציבור, יביאו לדחייתה של הצעת הסדר על ידי בית המשפט. איני בטוח כלל שבמקרה זה קיימות נסיבות חריגות.

7.

על כן, ראוי שבית המשפט ישוב ויבחן מחדש את הסוגייה של אישור ההסדר. הבקשה נדחית, בכפוף לאמור לעיל. אין צו להוצאות.