פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4648/03 - א'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. סריגי
ציביאק בע"מ (בפירוק)
2. פורמלי בנק לאומי לישראל
3. פורמלי בנק הפועלים בע"מ
בקשה לפטור מאגרה
החלטה
בפניי בקשה לפטור מאגרה בהליך שבכותרת. הבקשה מבוססת על הוראת תקנה 18(ב) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987, הקובעת כי "בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית המשפט שלערעור אל הערכאה הראשונה עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה".
דין הבקשה להידחות.
הוראת הפטור חלה, על פי לשונה, ביחס לערעור על פסק דין של הערכאה הראשונה, שניתן לאחר שהליך הוחזר אליה בידי בית המשפט שלערעור. פסק דין הינו החלטה המסיימת את הדיון בהליך כולו או בסעד הניתן להפרדה מבין הסעדים העיקריים שנתבעו בו או ביחס לאחד מבעלי הדין. התקנות לא נקטו לשון של "החלטה", אשר מתייחסת הן לפסק דין המסיים את ההליך והן להחלטת ביניים. מכך עולה, כי אין הוראת הפטור חלה על פי לשונה על בקשת רשות לערער על החלטת ביניים שאינה פסק דין, אשר ניתנת במסגרת הליך כאמור.
ניתן להסביר הבחנה זו גם בהיגיונה של הוראת הפטור. נראה, כי הוראת הפטור נעוצה בתפיסה, כי ההליך הערעורי המאוחר הינו המשך של הערעור הראשון שהוגש בעניין המסויים, ועל כן אין זה צודק לחייב באגרה גם בגין ההליך הערעורי המאוחר (ראו, להיבט אחר של תפיסה זו, ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון , פ"ד נא(1) 68). עם זאת, בבקשת רשות לערער, המוגשת בטרם ניתן פסק הדין הנוסף או המשלים, ובה מותקפת החלטת בינים של הערכאה הדיונית, אין בהכרח משום המשך להליך הערעורי המקורי. מבחינה זו, דינה של בקשת רשות לערער כאמור דומה לכל הליך ערעורי אחר המופנה נגד החלטת ביניים שניתנה בשלב הראשון של ההתדיינות בפניי הערכאה הדיונית. בהקשר זה יש להוסיף ולהעיר, כי ניתן להסביר את הגבלתה של תקנה 18(ב) לפסק דין סופי בלבד גם בשיקולים של מניעת תמריץ להתדיינות יתרה בעניינים הנוגעים להחלטות ביניים, ואי הטלת עלותן של התדיינויות כאלה על שכמו של הציבור, בדרך של פטור גורף מאגרה. עוד יצויין, כי ברוח זו נתפרש המונח "פסק דין", כפי שהוא מופיע בדין, כמוציא מתוכו החלטות שאינן מסיימות את הדיון בתיק (ראו רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ פ"ד מח(3) 177). יש לזכור, כי בסופו של הליך רשאי בעל דין לתקוף את החלטת הביניים במסגרת ערעור שיגיש על פסק הדין כולו, ועל כן אין בפירוש זה כדי לפגוע בגישה לבתי המשפט. מובן, כי בפניי בעלי דין פתוחה לעולם הדרך לבקש פטור מאגרה על יסוד דלות כלכלית (ראו תקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח-1987).
הבקשה נדחית. המבקש ישלם את אגרת ההליך תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי הפגרה, ולא – יימחק ההליך מן הרישום בלא צורך בכל הודעה נוספת.
ניתנה היום, א' באב תשס"ג (30.7.03).
עודד
שחם
ר ש ם