רע"א 4672/05 נחמיה לחוביץ בע"מ נ. עו"ד גיל הירשמן

במסגרת הליך לכינוס נכסיה של חברה המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב נתן בית המשפט (כב' השופטת ד' קרת-מאיר) פסק דין בו חייב את המשיב 1 (להלן - המשיב), המשמש ככונס הנכסים, להעביר למבקשת סכום של כ-110,000 ש"ח (להלן - פסק הדין). תשלום זה מהווה את התמורה שקיבל המשיב ממכירת נכס מסוים, ששועבד תחילה לטובת המבקשת ולאחר מכן על ידי חברה אחרת, שהמשיב משמש ככונס נכסיה. המשיב ערער על פסק הדין לבית משפט זה, ובמקביל עתר לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשתו זו התקבלה, בנימוק שלאור מחזורה הכספי הגדול של המבקשת לא תגרום לה השהיית התשלום כל נזק. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. אחד הנתונים המרכזיים שנדרש בית המשפט לבחון בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע הינו, האם יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו במקרה של קבלת הערעור לאחר ביצוע פסק הדין. הלכה היא כי ביצועו של פסק דין כספי לא יעוכב, ככלל, זולת אם קיימת אפשרות ממשית שייווצר מצב בלתי הפיך בו לא יוכל החייב לקבל בחזרה את כספו היה ויזכה בערעורו (ראו, ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל אביב 4 , פ"ד נג(1) 187, 189; ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין ייצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181). זכותו של הזוכה לביצוע פסק דין שניתן לטובתו אינה מותנית בכך שתיגרם לו פגיעה אם לא ייעשה כן. שגה בית משפט קמא, אם כן, משראה במצבה הכלכלי האיתן של המבקשת טעם לעיכוב ביצוע פסק הדין. מסקנתו זו צריכה הייתה להוות שיקול דווקא לטובת המבקשת, מאחר שהיא מלמדת כי יהיה ביכולתה להשיב את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור. המשיב, אשר דומה כי היה מודע לבעייתיות האמורה בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, ניסה להצביע בתשובתו לבקשה על קשיים בהם נתקלת המבקשת בפעילותה העסקית. ברם, אין בנתונים שהוצגו כדי לבסס במידת הצורך את החשש, כי לא ניתן יהיה להיפרע בחזרה את הכספים שישתלמו מכוח פסק הדין אם זה ייהפך על ידי בית המשפט העליון.

אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית המשפט המחוזי, בה עיכב את ביצוע פסק דינו, מבוטלת. המשיב יישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח.