רע"א 9745/05 רמנוף חברה לסחר בציוד בניה בע"מ נ. נאור מנופים בע"מ

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת צ' ברון) מיום 7.9.05 לפיה עוכב ביצועו של פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 19.7.05.

2.במהלך שנת 1989 התקשרו קודמתה של המבקשת ואחריה המבקשת עם המשיב 2 בהסכם שכירות לפיו תנהל המבקשת את עסקה ותאחסן את ציודה במקרקעין הצמודים לביתו של המשיב 2 במושב עדנים. הסכם זה הוביל לסכסוך, בעטיו תבעו המשיב 2 והחברה שבשליטתו, המשיבה 1, את המבקשת, את החברה שקדמה לה בהתקשרות ואת מנהלן (שניהם משיבים פורמאליים בבקשה דנא) בעילה של הפרת ההסכם. המבקשת תבעה אף היא את המשיבים 1 ו-2, ובמסגרתה טענה גם היא להפרת ההסכם עימה. כן טענה המבקשת שהמשיב 2 התחרה עימה תחרות בלתי הוגנת והתעשר שלא כדין על חשבונה. הדיון בתובענות אלו אוחד. בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה את תביעתם של המשיבים 1 ו-2 כנגד המבקשת, תוך שדחה את תביעתם כנגד מנהלה של המבקשת וכנגד החברה שקדמה לה בהתקשרות (המשיבים הפורמאליים). אשר לתביעתה של המבקשת כנגד המשיבים 1 ו-2: בית המשפט המחוזי דחה את התביעה ככל שזו התייחסה לתחרות בלתי הוגנת מצדו של המשיב 2 ולהפרת הסכם השכירות על ידו, אך קבע כי חסימת המגרש על ידי המשיב 2 בין התאריכים 22.5.96 ל-11.6.96 נעשתה שלא כדין, והורה למשיבים 1 ו-2 לפצות את המבקשת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב חסימת המגרש בסך 1,413,000 ש"ח.

3.המשיבים 1 ו-2 הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי הניח לצורך הדיון בבקשה כי קיים סיכוי לערעור, תוך שציין כי קיים קושי מובנה לערכאה הדיונית לבחון סיכוי זה. בית המשפט הוסיף לעניין זה כי מאחר שהמחלוקת בין בעלי הדין הינה עובדתית בעיקרה, הרי ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור נמוכים. בית המשפט המחוזי ציין, כי הובאו לפניו ראיות לכאורה לכך שמצבה הכספי של המבקשת הינו כזה, המקים חשש כי המשיבים לא יוכלו לקבל את כספם בחזרה אם יזכו בערעור, וקבע כי די בכך על מנת לקבל את הבקשה, על אף שהמדובר בעיכוב ביצועו של פסק דין המורה על חיוב כספי. בית המשפט התייחס גם לטענת המשיבים לפיה תשלום הסכום שנפסק בפסק הדין עלול להביאם לידי קריסה כלכלית מוחלטת, עד כי זכייה בערעור לא תוכל להשיב את המצב לקדמותו. לתמיכה בטענה זו צירפו המשיבים לבקשתם חוות דעת מטעם רואה חשבון, לפיה חיובה של המשיבה 1 בתשלום סכום פסק הדין יביא בהכרח לקריסתה הכלכלית. המשיב 2 אף פירט בתצהירו את הכנסתו ואת הכנסת בני ביתו המתגוררים עימו, וכן את הוצאותיהם הקבועות של בני הבית ופירוט נכסיהם. מתצהיר זה עלה כי המשק בו מתגורר המשיב 2 עם בני משפחתו מהווה את רכושו העיקרי. לאור הנתונים שהובאו לפניו שוכנע בית המשפט כי ביצועו של פסק הדין ייאלץ את המשיב 2 למכור את המשק בו הוא מתגורר עם בני משפחתו, וכי עלול הוא להעמידו לפני קריסה כלכלית. לפיכך קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם של המשיבים. בית המשפט המחוזי הורה אפוא על עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין בערעור שהוגש על ידי המשיבים, וזאת מבלי שהתנה החלטתו בהפקדת ערובה כלשהי על ידם. בית המשפט הוסיף, כי לאור החלטתו האמורה אין להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו בינתיים על ידי המבקשת. מכאן הבקשה שלפניי. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות וערעור הוגש בהתאם.

4.במהלך הדיון בבקשה הגישה המבקשת בקשה להוספת ראיה, במסגרתה נטען כי המשיב 2 הקים ביום 18.9.05 חברה חדשה שעיסוקה זהה לזו של המשיבה 1. לטענת המבקשת קיים חשש כי הקמת החברה נועדה לאפשר למשיב 2 להבריח נכסים ולרוקן את המשיבה 1 מנכסיה, באופן שיותיר את המבקשת בפני שוקת שבורה בסופו של ההליך. בתגובתם לבקשה הסבירו המשיבים 1 ו-2, כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה המבקשת מייד לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי, הוטלו עיקולים הן על חשבונות הבנק של המשיבים והן אצל לקוחות רבים של המשיבה 1, עיקולים אשר לא הוסרו גם לאחר ההחלטה על עיכוב הביצוע. לטענת המשיבים, הטלת העיקולים הביאה לשיתוק פעילותה של המשיבה 1, וזו עמדה לפני קריסה. לפיכך, כך נטען, ובלית ברירה, פעל המשיב 2 להקמתה של חברה אחרת, הפועלת לצד המשיבה 1 ובמקביל אליה, מבלי שהועברו על שמה נכסים או ציוד של המשיבה 1. המשיבים צירפו לתגובתם העתקי רישיונות רכב שחודשו לאחרונה על ידי המשיבה 1, מבלי שהועברו לבעלותה של החברה האחרת, וכן העתקי חשבוניות שהוצאו ללקוחות שונים על ידי המשיבה 1 בתקופה שלאחר הקמתה של החברה האחרת.

5.דין הבקשה להידחות. לא שוכנעתי כי בראיות החדשות אותן ביקשה המבקשת לצרף יש כדי להוביל למסקנה לפיה מנסים המשיבים 1 ו-2 לרוקן את המשיבה 1 מנכסיה או להבריח נכסים באופן אחר, העלול לסכל את ביצוע פסק הדין אם יידחה הערעור. לעיצומה של הבקשה, הלכה היא כי ביצועו של פסק דין כספי לא יעוכב, ככלל, זולת אם קיימת אפשרות ממשית שייווצר מצב בלתי הפיך בו לא יוכל החייב לקבל בחזרה את כספו היה ויזכה בערעורו (ראו רע"א 4672/05 נחמיה לחוביץ' בע"מ נ' עו"ד גיל הירשמן (לא פורסם) והאסמכתאות הנזכרות שם). בית המשפט המחוזי השתכנע כי כזה הוא המצב בענייננו, ולא ראיתי מקום לסטות ממסקנתו זו. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין, ראוי להותיר על כנם את העיקולים שהוטלו, וכפי שהורה בית המשפט המחוזי אין להמשיך לעת הזו בהליכי מימוש, עד להכרעה בערעור. יודגש, כי עיקולים אלו יעמדו בעינם כעיקולים רשומים ואם תזכה המבקשת בערעור תוכל היא כמובן לחדש את הליכי ההוצאה לפועל, לפעול למימושם של עיקולים אלו, ולנקוט בהליכים נוספים או אחרים ככל שתמצא לנכון.

6.הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.