פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4694/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המ
בקשת
:
שפרה דויטש
נגד
המשיב
ה :
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 25.6.2000 בתיק ע"א 6476/99
שניתנה
על ידי כבוד השופט א' צ' בן זמרה
בשם
המבקשת: בעצמה
בשם
המשיבה: עו"ד אבנרי
פסק-דין
1. הבקשה למתן רשות ערעור אינה מגלה את הרקע
והעובדות העומדות ביסודה. על פי האמור בתגובת המשיב, פתח המשיב בשנת 1992 בהליכים
למימוש שטרי משכון הרשומים לטובתו, על דירות השייכות לעיזבונו של אבי המבקשת,
המנוח שלמה יוספי ז"ל. באחת הדירות מתגוררת המבקשת, ובשניה - בתה ובני
משפחתה. המשיב הגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח, על מנת לאפשר את
מימוש שטרי המשכון. בקשתו נענתה, ואולם משימתו לא צלחה. בקשה נוספת למינוי מנהל
עיזבון זמני נתקבלה על ידי כבוד רשמת בית המשפט המחוזי בירושלים. המבקשת הגישה
ערעור על החלטה
זו, בבית המשפט המחוזי, אולם הערעור נמחק מחמת חוסר מעש.
2.בקשתה של המבקשת לביטול המחיקה הועברה לתגובת המשיב, אלא שבשל טעות טכנית, ניתנו בבית המשפט המחוזי שתי החלטות בבקשה. האחת, של כבוד השופט ע' קמא, אשר ניתנה על יסוד הבקשה והתגובה לה, ובה לא בוטלה מחיקת הערעור, אך למבקשת נקצב מועד לתשלום האגרה. משלא שולמה האגרה - נותרה המחיקה בעינה. החלטה שניה ניתנה על ידי כבוד הרשמת, שלידיה לא הגיעה תגובת המשיב, ולפיכך קיבלה את הבקשה בהיעדר תגובה. בקשת המשיב לביטול החלטת הרשמת הועברה לידי כבוד השופט א' בן-זמרה, אשר, לאחר קבלת תגובת המבקשת, החליט כי משטרם שילמה המבקשת את האגרה הנדרשת בגין הערעור, על אף שניתנה לה ארכה לעשות כן, משאין מחלוקת כי מחיקת הערעור בוטלה בטעות, ומשלא הובא כל נימוק מן הדין המצדיק את ביטול המחיקה ועיכוב ביצוע מינוי מנהל העיזבון הזמני - הוחלט להשאיר על כנה את ההחלטה על מחיקת הערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע המינוי - נדחתה.
3.כנגד החלטה אחרונה זו מופנית בקשת רשות הערעור דנן. לטענת המבקשת, במינוי מנהל עיזבון זמני טמונה סכנה של פינוי משפחתה ומשפחת בתה מדירותיהם, וכי החלטת בית המשפט קמא להטיל הוצאות על המבקשת איננה מוצדקת, שכן "בית המשט עשה טעות".
אין מנוס מדחיית הבקשה, ככל שהיא נוגעת לעצם ההחלטה, שכן היא אינה מגלה מהי הטעות שנפלה בהחלטת בית המשפט קמא לגופה. באשר להוצאות, בנסיבות המיוחדות של המקרה ראוי היה לפטור את המבקשת מתשלום הוצאות. לפיכך החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הבקשה. הערעור מתקבל במובן זה שההוראה בדבר חיוב המבקשת בהוצאות תבוטל.
ניתן היום, כג' באלול התשס"א
(11.9.2001).
ש
ו פ ט