רע"א 4741/22 אלתר אלעזר מנחם זולדן נ. דוד לומברוזו

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש' דותן ) אשר ניתן ביום 9.6.2022 בע"ר 1654-06-22, ואשר בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטותיהן של רשמות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, בכושרן ככאלה, אשר ניתנו בימים 4.5.2022 (החלטתה של השופטת/רשמת ס' רסלר-זכאי ) ו-25.5.2022 (החלטתה של השופטת/רשמת ר' ערקובי ) בע"א 10015-05-22 (מחוזי ת"א), ואשר דחו את בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית השלום תל אביב-יפו (השופט ע' יריב , ס"נ) אשר ניתן ביום 22.3.2022 בת"א 17477-11-20, ובמסגרתו נדחתה על הסף בקשתו של המבקש לביטול פסק דין אשר ניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (ת"ק 62456-12-19), ובגדרו חויב המבקש בתשלום בגין נזקיו של המשיב בסך של 11,814 ש"ח לנוכח אחריותו לתאונת דרכים שאירעה בין הצדדים.

2.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

3.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי, אשר דן והכריע בערעור על החלטת רשם של אותו בית משפט, הינה בקשה "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ) (למשל, ראו: רע"א 5755/19 דור נ' מי לוד – תאגיד המים והביוב של לוד , פסקה 2 (5.12.2019)).

4.

הכרעותיהן של הערכאות קמא אינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. שלושת המותבים שדנו בעניין ישמו את הוראות הדין על נסיבות המקרה, בדל"ת האמות של שיקול הדעת שניתן להם, ולא מצאתי בהחלטותיהם כל טעות שבדין.

5.

מטעמים אלה, דין הבקשה להידחות על הסף בהתאם לאמור בתקנה 148א.

6.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.