פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
4744/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
אמיתי יגאלי
נגד
המשיב
:
קבוץ עברון - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.5.02 בבש"א 6742/02
(ת.א. 10279/97) שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' נאמן
בשם המבקש: עו"ד
ציון לוי
בשם המשיב: עו"ד
איתן מימוני; עו"ד חי יקיר
החלטה
בין הצדדים, קיבוץ וחבר-בקיבוץ, מתנהלים שני הליכים בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה. האחד, תביעה כספית על סך 7,800,000 ש"ח שהגיש המשיב כנגד המבקש בשנת 1997, ואשר במסגרתה הוטלו עיקולים זמניים על נכסי מקרקעין של המבקש (להלן: התביעה הכספית). השני, תובענה שהגיש המבקש בשנת 1999 למתן הצהרה שלפיה החלטת המשיב לסלק את המבקש מבין שורותיו בטלה (להלן: התובענה).
לבית-המשפט המחוזי, שהחל לברר את התביעה הכספית, הוגשה בחודש מאי 2002 בקשה מטעם המשיב לעכב את ההליכים בתיק, וזאת עד שתוכרע התובענה שהגיש המבקש. בית-המשפט המחוזי קבע בעניין זה:
לאחר ... [ש]שמעתי היום את באי-כוח הצדדים, נוכחתי שלמעשה התביעה של [המשיב] אינה הסעד האמיתי שהוא מבקש והסעד האמיתי הוא הוצאת [המבקש] מן הקיבוץ כאשר התביעה להשגת סעד זה מתבררת בפני [שופט אחר].
...
איני קובע תאריך להוכחות אלא אני דוחה הדיון ללא תאריך וכאשר יסתיים הדיון בפני [השופט האחר], אקבע מועדים לשמיעת ההוכחות אם יהיה צורך בכך.
מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה טען המבקש כי בית-המשפט המחוזי נעתר הלכה למעשה לבקשת המשיב ועיכב את הדיון בתביעה הכספית, הגם שבקשת המשיב לעכב את ההליכים בתיק עולה כדי ניצול לרעה של הליכי משפט. לטענת המבקש, המשיב מנסה להשתמש בתביעה הכספית שהגיש כמנוף להפעלת לחץ עליו, וזאת על-מנת שהמבקש יסכים לעזוב את הקיבוץ. עוד טען המבקש, כי מן הראוי היה להורות על דחיית התביעה הכספית או על מחיקתה, ולחלופין על המשך בירורה עד תום בקצב ראוי. המבקש הטעים, כי התביעה הכספית מתנהלת מזה זמן רב, תוך שמוטלים במסגרתה עיקולים זמניים על נכסים של המבקש.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
בתאריך 22.7.02 הוריתי למשיב להתייחס לאפשרות איחוד שתי התובענות, באופן שהתביעה הכספית תידון כתביעה חלופית לתובענת המבקש.
המשיב הודיע, כי הוא מסכים לאפשרות זו.
נוכח הסכמה זו, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי, ומורה על איחוד שני ההליכים כאמור לעיל.
כעולה מן הבקשה שבפניי, הטעם העיקרי לבקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש יסודו בהכבדה הנגרמת לו עקב העיקולים שהוטלו במסגרת התביעה הכספית שהגיש המשיב. אלא שעתה, בפני המבקש פתוחה הדרך להגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיון מחדש בהחלטה להורות על צווי העיקול זמניים. אך מובן הוא, כי במסגרת זו יידרש בית-המשפט המחוזי להתייחס להצדקה שבהמשך הטלת העיקולים הזמניים, נוכח השינוי במצב הדברים הקיים, לרבות הצהרת המשיב בעניין הסעד האמיתי שהוא מבקש.
משכך, אין מקום להיעתר ליתר דרישות המבקש.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו באב תשס"ב
(4.8.02).
ש
ו פ ט ת