רע"א 4764/07דוד נשיא נ. שבתאי נשיא

כללי

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון), שניתנה במסגרת הליך שעניינו בקשה לביטול פסק בוררות. בהחלטה מיום 17.4.2007, נשוא בקשת רשות הערעור, הוחלט כי הבקשה המתוקנת לביטול פסק בורר שהוגשה על ידי המבקש תוצא מתיק בית המשפט, וכן הוחלט לדחות את בקשתו להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר.

העובדות בתמצית

2.המבקש והמשיבים הינם אחים, אשר ניהלו יחד עסקים משותפים בארץ ומחוץ לארץ משך שנים רבות. כעולה מן הבקשה, האחים הפעילו מועדוני משחקים אלקטרוניים ומכונות מזל בארץ, ואילו מחוץ לארץ, עיקר פעילותם נגעה לעסקאות פחם ונפט. בעקבות פעילותם העסקית, נתגלע סכסוך בין שלושת האחים, והם הגישו מספר תביעות זה כנגד זה, ולבסוף הסכימו לפנות לבוררות לשם יישוב הסכסוכים ביניהם. עו"ד דניאל פרידמן מונה כבורר בין האחים על פי הסכם בוררות מיום 6.12.1999. פסק הבוררות ניתן על ידי עו"ד פרידמן, כעבור כחמש שנים, בחודש ינואר 2005.

3.לאחר מתן פסק הבוררות, הגיש המשיב 2 בקשה לאישורו, ואילו המבקש והמשיב 1 הגישו, כל אחד בנפרד, בקשות לביטולו. תחילה נדונו הבקשות במאוחד בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, אך בהוראת בית המשפט, הועבר התיק מחוסר סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

ביום 6.2.2007 התקיים בפני בית המשפט קמא דיון בתיק, אך במהלכו התברר כי מסמכים רבים חסרים בתיק. בעקבות זאת, הורה בית המשפט קמא לצדדים להגיש את כל הבקשות החסרות בתיק, "כולל בקשות חדשות". יצויין, כי בדיון זה, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, ציין ב"כ המבקש כי "במשרדי נמצאת בקשה לתיקון הבקשה לביטול וכן בקשה נוספת לצרוף ראיה".

4.ביום 8.3.2007 הגיש המבקש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר וכן "בקשה להגיש ראיות שלא היו בפני הבורר", הן הבקשות נשוא ענייננו. בהתאם להחלטת בית המשפט קמא, הגישו המשיבים תגובות בכתב לשתי הבקשות.

החלטתו של בית המשפט קמא

5.בית המשפט קמא קבע כי יש להוציא מתיק בית המשפט את הבקשה המתוקנת לביטול פסק הבורר, שכן זו הוגשה למעלה משנתיים לאחר שניתן פסק הבורר ולאחר שהוגשה הבקשה המקורית לביטולו, וזאת מבלי שהתבקשה רשות בית המשפט לתיקון הבקשה וממילא אף מבלי שניתנה רשות כאמור.

בנוסף, דחה בית המשפט קמא את הבקשה להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר, משום שזו הוגשה בשיהוי ניכר, שכן הבקשה מתייחסת לראיות שהגיעו לידי המבקש כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הבורר, אך הוגשה רק כשנתיים לאחר מכן, מבלי שניתן כל טעם או הסבר לשיהוי הרב.

6.על שתי קביעות אלה של בית המשפט קמא הוגשה בקשת רשות הערעור דנא.

טענות המבקש

7.לטענת המבקש, הוא הגיש את בקשתו המתוקנת לביטול פסק הבורר, מבלי לבקש את אישור בית המשפט לכך, לאור החלטת בית המשפט קמא מיום 6.2.2007, שבה הורה בית המשפט לצדדים להגיש את כל הבקשות החסרות בתיק, לרבות בקשות חדשות. המבקש טוען כי הבין החלטה זו של בית המשפט קמא כהחלטה המתירה לו להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר; ובמיוחד, כך לטענת המבקש, כיוון שבקשתו המתוקנת לביטול פסק הבורר לא נועדה להעלות טענות חדשות, אלא רק להציג את טענותיו באופן מסודר ושיטתי. המבקש מוסיף, כי גם הצדדים האחרים הבינו את החלטת בית המשפט קמא מיום 6.2.2007 באותו אופן, שכן לטענתו, בדיון שהתקיים ביום 11.3.2007 לא הועלתה על ידי מי מהצדדים כל טענה כאילו היה על המבקש להגיש בקשה מקדימה לקבל רשות להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר.

8.לעניין הבקשה להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר, טוען המבקש כי למעשה כלל לא נדרש לבקש רשות מבית המשפט להגשת ראיות אלה, שכן מדובר בראיות הנוגעות להתנהלותם של הבורר ושל הצדדים במהלך הבוררות, אשר הן ראיות רלוונטיות להליך לביטול פסק הבוררות, ואשר אין מניעה להגשתן, גם אם לא היו בפני הבורר. לפיכך, טוען המבקש, כי החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחתה את הבקשה להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר, הינה החלטה המתבססת על הנחה שגויה, לפיה רק ראיות שהיו בפני הבורר הינן ראיות קבילות, ועל כן יש לבטלה.

דיון והכרעה

התערבות בהחלטות ביניים בענייני בוררות

9.המבקש טוען כנגד שתי החלטות ביניים אשר התקבלו בבית המשפט המחוזי, במסגרת הליך לביטול פסק בוררות, ואשר עניינן אופן ניהול ההליך. ערכאת ערעור אינה מתערבת, דרך כלל, בהחלטות ביניים אשר ניתנו על ידי הערכאה הדיונית. במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בהחלטות ביניים שעניינן אופן ניהול ההליך. התערבות ערכאת הערעור בהחלטות שעניינן אופן ניהול ההליך, הינה נדירה ביותר ושמורה למקרים חריגים, המצדיקים דיון כפול בשתי ערכאות בעניין שלא קבע סופית את זכויות בעלי הדין. ראו לעניין זה: רע"א 3694/01 עירית אשקלון נ' שגיב סויסה (לא פורסם, 4.6.2001); רע"א 2983/06 עז' המנוחה שאומן הלנה נ' יאיר מלכה (לא פורסם, 2.8.2006); רע"א 7373/06 עזרא קחטן נ' בנק למסחר בע"מ (לא פורסם, 5.10.2006).

10.על אחת כמה וכמה תהיה הנטייה להתערב בהחלטות בית המשפט המחוזי מצומצמת, ככל שעסקינן בבקשות הנוגעות להליכי בוררות. רשות ערעור על החלטת בית משפט בענייני בוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה, והיא שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. ראו לעניין זה רע"א 1066/06 ארסד בע"מ נ' שי רונן (לא פורסם, 27.3.2006); רע"א 8016/06 יוסף לורנצי נ' יוחאי ציונוב (לא פורסם, 26.12.2006); רע"א 2037/06 Danish Road Contractors

נ' PECDAR - The Palestinian Economic Council for Development (לא פורסם, 16.4.2007).

11.בנסיבות בקשה זו, במסגרתה מתבקש בית המשפט להתערב בהחלטת ביניים אשר נוגעת לניהול הליך שעניינו בקשה לביטול פסק בוררות, נדרש המבקש להצביע על נסיבות חריגות ביותר המצדיקות סטייה מן הכלל העקרוני בדבר אי התערבות. לא עלה בידי המבקש בענייננו להצביע על נסיבות חריגות מעין אלה.

הוצאת הבקשה המתוקנת לביטול פסק בורר מתיק בית המשפט

12.די באמור לעיל כדי לדחות את בקשת רשות הערעור. מעבר לנדרש, דין הבקשה להידחות גם לגופה. אשר להחלטה על הוצאת הבקשה המתוקנת לביטול פסק הבורר מתיק בית המשפט, אין מקום להתערב בהחלטתו המנומקת היטב של בית המשפט קמא. אין מקום לקבל את טענת המבקש כי החלטת בית המשפט קמא מיום 6.2.2007 ניתנת היתה לפרשנות כאילו ניתנה לו רשות להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר. מפרוטוקול הדיון מיום 6.2.2007 עולה כי לכל היותר, באותו יום הורה בית המשפט קמא כי בתוך 20 ימים תוגש בקשה לתיקון הבקשה לביטול פסק בורר, אשר במועד הדיון ציין ב"כ המבקש כי בכוונתו להגיש. משלא הוגשה הבקשה לתיקון, וממילא גם לא ניתנה רשות להגיש בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר, לא היה כל מקום להגיש את הבקשה המתוקנת, ובדין הורה בית המשפט קמא על הוצאתה מתיק בית המשפט.

בנוסף, המבקש לא הצביע על טעמים שיש בהם כדי להסביר מדוע הבקשה המתוקנת הוגשה בעיכוב כה רב. המבקש טען כי בקשתו המתוקנת לא נועדה להעלות טענות חדשות אלא רק להציג את הדברים באופן מסודר, תיקון אשר נבע, ככל הנראה, מהחלפת באי כוחו של המבקש. לטעמי, אין זה נימוק המצדיק את האיחור הניכר בהגשת הבקשה, וממילא, אם כל הטענות מופיעות בבקשה המקורית, כדברי המבקש עצמו, לא נגרם למבקש כל עוול מהוצאת הבקשה המתוקנת מתיק בית המשפט.

דחיית הבקשה להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר בשל שיהוי

13.אשר לבקשה להגשת ראיות שלא היו בפני הבורר, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא, כי השיהוי הניכר בבקשה להגיש את הראיות הנוספות מצדיק את דחייתה. כפי שציין בית המשפט קמא, הראיה הנוספת שהגשתה מתבקשת, תמליל שיחה שהתקיימה כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הבורר, היתה בידי המבקש כחודשיים לאחר הגשת הבקשה המקורית לביטול פסק הבורר.

14.כידוע, בקשה לביטול פסק בורר מוגשת בדרך של המרצה (ראו תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968, וכן בר"ע (מחוזי חיפה) 905/00 מ.מ. הנדסה בע"מ נ' יוסף הוכברג ז"ל (לא פורסם, 19.12.2001)). משכך, על הבקשה לביטול פסק הבורר להיות מלווה בתצהיר, לאימות העובדות הכלולות בה (ראו תקנות 255 ו-241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ); סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל כרך ב' 968 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005) (להלן: אוטולנגי )). במסגרת זאת, על מבקש הביטול לצרף לבקשתו את החומר שעליו הוא משתית את בקשתו (אוטולנגי, 966). בהתאם לתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה על המרצות פתיחה מכוח תקנה 255, תצהיר שלא צורף להמרצה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

15.משמע, משהיה המבקש מעוניין לצרף את הראיות הנוספות, שהגיעו לידיו לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הבורר, היה עליו לקבל את רשות בית המשפט לכך. בית המשפט קמא רשאי היה לדחות את הבקשה לצירוף הראיות, מחמת השיהוי הניכר בו לקתה, ומשלא ניתן כל הסבר או נימוק מדוע המתין המבקש כשנתיים ימים, כשהראיות בידיו, מבלי לבקש לצרף את הראיות הנוספות. אמנם צדק המשיב כי רשאי הוא להגיש ראיות להוכחת עילות הביטול להן הוא טוען, גם אם אלה לא היו בפני הבורר. אולם אין פירוש הדבר כי ראיות אלה יכולות להיות מוגשות בכל שלב שהוא במהלך הדיון, מבלי שניתן כל הסבר לשיהוי בהגשתן וללא אישור בית המשפט.

16.לאור כל האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתשובת המשיבים. משלא נתבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.