רע"א 4765/04 פרופ' ג'ורג' קנאזע נ. עזבון המנוח איליא קנאזע ואח'

1.המבקש נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים לביצוע פסק בוררות, שניתן ביום 25.7.88 ואושר בבית המשפט המחוזי (להלן – "הפסק"), שלפיו חויבו המשיבים לשלם למבקש סכומי כסף שונים. סכום החוב הפסוק ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל – 18.1.93 – עמד על 187,371 ש"ח (להלן – "החוב הפסוק"). אחרי שהמשיבים שלמו סכומי כסף שונים על חשבון החוב הפסוק, הגישו לראש ההוצאה לפועל בקשה לתקן את החשבון שבתיק בטענה שפרעו יותר מסכום החוב הפסוק. לעומתם, טען המבקש כי נותרה יתרה לחובת המשיבים על חשבון החוב הפסוק. ראש ההוצאה לפועל בנצרת (כבוד הרשמת א' אריאלי), בהחלטתה מיום 18.5.03, קבעה כי המחלוקת בין בעלי הדין מתמקדת בשערוך הסכומים ששלמו המשיבים, והורתה למוציא לפועל לערוך שיערוך של החוב הפסוק, ושל סכומי הכסף ששולמו, ולקבוע לזכות מי עומדת היתרה. המוציא לפועל ערך את החישוב והגיע לתוצאה שלפיה שילמו המשיבים ביתר סכום של 112,636 ש"ח. לפיכך נעתרה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתה מיום 19.5.03, לבקשתם של המשיבים לתקן את החשבון, והורתה למבקש להשיב למשיבים את הסכום ששלמו ביתר.

המבקש ביקש להרשות לו לערער לפני בית המשפט המחוזי. בהמלצת בית המשפט, הסכימו הצדדים כי הבקשה להרשות ערעור תדחה, וכי תשמר למבקש זכותו לפנות לראש ההוצאה לפועל בנצרת בבקשה לבדוק את נכונותם של חישובי ההצמדה והריבית שנערכו לפי תוכנת ההוצאה לפועל המופעלת לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. המבקש אכן הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל, שבה עתר לחזור ולעיין בהחלטתה של ראש ההוצאה לפועל, וכן לחזור ולבדוק את נכונותם של חישובי ההצמדה והריבית שבתוכנת ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הפנתה את השאלה להנהלת בתי המשפט. לפי הודעתו של השופט רוני בודסקי, המשנה למנהל בתי המשפט, מיום 18.11.03, בדקו רואי חשבון את תוכנת ההוצאה לפועל המשמשת את מערכת בתי המשפט בישראל ונמצא כי היא משתמשת בשיעורי הריבית הנכונים לכל תקופה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. לפיכך דחתה ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתה מיום 25.11.03, את הבקשה לעיון חוזר בהחלטתה מיום 18.5.03. המבקש ביקש להרשות לו לערער לפני בית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' אברהם), בפסק דינו מיום 2.5.04 דחה את הבקשה. המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולעכב את ביצועו. המשיבים השיבו על הבקשה להרשות ערעור. בהחלטתי מיום 22.7.04 עיכבתי את ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה להרשות ערעור.

2.דין הבקשה להרשות ערעור להידחות.

חזרתי ועיינתי בבקשה להרשות ערעור, בתשובה, בהחלטות הנזכרות של ראש ההוצאה לפועל, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מכל אלה עולה שכל טענותיו של המבקש בבקשתו להרשות ערעור מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנידונה וכי אין הן מעוררות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיה של הפרשה. לפיכך אין מקום לחזור ולדון בעניין בערכאה שלישית (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ ,

פ"ד לו(3),123; רע"א 1248/04 מוריס דהן נ' יעקב בוזגלו , טרם פורסם; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה) 865-863 ). אוסיף כי גם לעיצומן של השאלות לא מצאתי מקום להתערב בהחלטות שניתנו.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית. המבקש ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.