רע"א 4775/06 אליעזר גנני נ. יורם אשל

כנגד המבקש נפתח ביום 11.8.05 תיק הוצאה לפועל לביצוע שתי החלטות של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו משנת 1995, בגדרן חויב הוא בתשלום של 1,500 ש"ח. מיד בסמוך לאחר קבלת האזהרה, הגיש המבקש בקשה לראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". בקשה זו נדחתה על-ידי ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו (כבוד הרשם ע' מאור) ביום 15.12.05.

על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל הגיש המבקש ערעור לבית המשפט-המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 16.1.06, כחודש לאחר מתן ההחלטה על-ידי ראש ההוצאה לפועל. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' רונן) דחה את הערעור, מאחר וחלפו 15 הימים במהלכם ניתן לערער על החלטות מן הסוג האמור ומאחר והמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. עוד צוין, כי נימוקו של המבקש לפיו קיבל ייעוץ משפטי שגוי הינו סתמי ולא מפורט.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה טוען המבקש כי מן הראוי היה למחול לו על הטעות האמורה מאחר והינו יליד שנת 1922 ואינו מיוצג מסיבות כלכליות. עוד טוען המבקש, כי מדובר באיחור קל של 15 ימים בלבד, וכי במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש ושנדחתה עוד ביום 12.2.06 לא טען המשיב דבר באשר לאיחור שנפל בהגשת הערעור.

דין הבקשה להידחות. לא מצאתי בבקשה טעם מיוחד אשר יצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור. הטענה שהעלה המבקש באשר לסיבה בגינה איחר בהגשת הערעור הייתה כללית ולא מפורטת. אם לא די בכך, הרי שהמבקש אף נמנע מהגשת בקשה מתאימה להארכת מועד וממילא לא תמך את טענתו הכללית בתצהיר.

זאת ועוד, מעיון בהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל ובטענות שמעלה המבקש, נדמה כי אף לגופם של דברים אין בפיו, ולוּ לכאורה, טענות המצדיקות ליבון בפני ערכאה נוספת. אף בהתחשב בנימוק זה, לא שוכנעתי כי קיים טעם מיוחד המצדיק מתן אורכה.

מעבר לנדרש אעיר, כי אף-על-פי שהמבקש אינו מיוצג, אין זו הפעם הראשונה בה הוא מנהל הליכים בבתי-המשפט השונים. לא זו אף זו, בשתי הזדמנויות אחרות איחר המבקש את המועד להגשת הערעור, ובקשות שונות להארכת מועד שהגיש לבית-משפט זה נדחו (בש"א 3409/05; רע"א 4615/97). ניתן היה למצער לצפות כי המבקש ילמד מלקחי העבר ויקפיד על הגשת הערעור במועד המתאים לכך.

הבקשה נדחית, איפוא.