רע"א 4790/21 חיים בשארי נ. אליהו מימון

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 3.5.2021, בע"א 6620-06-19 (השופטת העמיתה ש' דותן ), על-פיו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום, מיום 11.4.2019, בת"א 19203-09-16 (השופט י' דלוגין ). בפסק הדין, נדחתה ברובה תביעת המבקש לקבלת שכר טרחת עו"ד.

דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף, באשר הוגשה לאחר חלוף המועד שנקבע להגשתה. לעניין זה, בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ) נקבע, כי "המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה" ; כמו כן נקבע, בתקנה 179(א) לתקנות החדשות, כי "אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון" ; בתקנה 147(ב)(1) לתקנות החדשות נקבע, כי בית המשפט רשאי למחוק ערעור ש "הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו" . כאמור בפתח הדברים, פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 3.5.2021, במעמד בעלי-הדין, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור עליו חל ביום 4.7.2021. אף על-פי כן, הבקשה שלפנַי הוגשה בחלוף מועד זה; ביום 8.7.2021.

עם הגשת בקשת רשות הערעור, נמסר למבקש ממזכירות בית המשפט כי עליו להגיש בקשה להארכת מועד, אך הוא סירב לעשות כן. לטענתו, המועד האחרון להגשת הבקשה חל רק ביום 11.7.2021, שכן ביום 11.5.2021 תוקן פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, עובר למתן פסק הדין. על כן, מועד ההגשה נמנה לדבריו מיום התיקון ואילך, וממילא טרם חלף. המבקש טוען כי הוא סומך את טענתו-זו על האמור בסעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ); דא עקא, מה שנקבע בסעיף האמור הוא, כי "תוקנו פסק דין או החלטה אחרת [...] יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת" . בענייננו, לא בוצע כל תיקון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ואין בתיקון הפרוטוקול כדי להביא לדחיית המועד להגשת בקשת רשות הערעור. המבקש, עורך דין בהכשרתו, מבקש לקרוא בחוק את מה שאין בו – זאת לא ניתן לעשות. הפועל היוצא הוא שבקשת רשות הערעור הוגשה לאחר זמנה; 'עבר זמנה בטל קרבנה' (על-פי בבלי, ברכות כו, ע"א).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת על הסף.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.