רע"א 4803/17 דורון קדם נ. טופ אלפא קפיטל ש.מ בע"מ

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 31479-02-14, כבוד השופטת ר' רונן ), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנה ולהוספת טענת קיזוז במסגרתו.

1.

בין הצדדים מתנהל מזה מספר שנים הליך משפטי שנועד להכריע בתוקפם של הסכמי אופציה שנחתמו בין המבקשים לבין המשיבה. במסגרת "פסק דין חלקי" מיום 29.6.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשים הפרו חלק מהתחייבויותיהם כלפי המשיבה בדבר מימוש אופציות שהוענקו לה. הכרעה זו הותירה לדיון את שאלת גובה הנזק שנגרם למשיבה בגין הפרת ההסכמים.

בהמשך, המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתב ההגנה בטענה כי לאחרונה נודע להם כי הבעלים והמנהל של המשיבה (להלן: מגן ) הורשע בעבר בעבירה של הרצת מניות והשפעה בתרמית על מחירן של מניות. לדבריהם, מגן אף הצהיר במסגרת אותו ההליך כי ידיר רגליו מעיסוק בשוק ההון. לנוכח עובדות חדשות אלה, נתבקש תיקון של כתב ההגנה בדרך של הוספת טענת קיזוז לפיה למבקשים נגרם נזק בשווי 731,900 ש"ח כתוצאה ממרמה, הטעיה וחוסר תום לב בשלב הטרום חוזי מצד המשיבה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. הוא ציין כי פסק הדין החלקי קבע שחלק מן ההסכמים שנערכו בין הצדדים תקפים, וכי העלאת טענת הקיזוז חותרת, בפועל, תחת תוקפם של הסכמים אלה. על כן, הבקשה נדחתה.

בבקשה המונחת בפניי המבקשים טוענים כי בתי המשפט נוטים לאשר תיקון של כתב טענות, במיוחד במקרה שבו הוסתרו עובדות חשובות מאחד הצדדים. בנוסף, נטען כי טענת הקיזוז נסמכת על עובדות שעל המשיבה היה לגלות בשלב המשא ומתן לכריתת חוזה, באופן שמאפשר העלאה של עילה עצמאית שאינה קשורה לשאלת קיומו של ההסכם. בכך הם מבקשים לטעון כי טענת הקיזוז אינה חותרת תחת פסק הדין החלקי. המשיבה, מצדה, סומכת ידיה על פסיקת הערכאה הדיונית. היא אף מדגישה כי מגן לא היה איש הקשר של המבקשים במשיבה, ועל כן גילוי העובדות לא פגע בהם.

2.

מעיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה עולה כי דין הבקשה להידחות. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין"

הגישה הכללית לאישור תיקון כתב טענות הינה ליברלית. בתי המשפט נוטים לאשר ברוחב לב תיקון של כתב טענות, שהרי התיקון נועד בדרך כלל לסייע לצדדים לגבש את השאלות שבמחלוקת ולייעל את ההליך השיפוטי. עם זאת, כבר נפסק כי תיקון כתב טענות יתאפשר בשים לב לשלב שבו ההליך מצוי וכאשר הוא נועד לסייע בהכרעה השיפוטית ( רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ

(25.9.2008)). מכאן שאין דינה של בקשה המוגשת בשלב מוקדם בהליך בהכרח כדינה של בקשה המוגשת בשלב מאוחר יותר. אף אין דינה של בקשה שנועדה לצמצם את יריעת המחלוקת לבין בקשה המרחיבה אותה ( רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר

(1.1.2015)).

לדברים אלה יש להוסיף כי בענייננו, תיקון כתב ההגנה מערער על הקביעות העובדתיות אשר נקבעו עד כה במסגרת ההליכים בתיק. בפסק הדין החלקי נקבע, כאמור, כי להסכמים יש תוקף. בבקשה לתיקון כתב ההגנה, המבקשים טוענים כי העובדות החדשות שנודעו להן עולות כדי הטעיה, חוסר תום לב ומרמה מצד המשיבה. הם מבהירים כי מובן מאליו שלו נתגלו עובדות אלו מראש לא היו המבקשים נכנסים לעסקה, או היו נוהגים אחרת במהלך חייה (עמוד 2 לבקשת רשות הערעור). בכך, כאמור, הם מבקשים לטעון כי לו העובדות באשר לזהותו של מגן היו ידועות להם בשלב הטרום-חוזי, ההסכמים לא היו נכרתים או שהיו נכרתים במתכונת אחרת. קבלת הטענות הללו תוביל בפועל לקביעה כי ההסכמים בטלים לנוכח התנהלות המשיבה בשלב הטרום-חוזי או כי הם הופרו. קביעה זו חותרת, כמובן, תחת האמור בפסק הדין החלקי לפיו להסכמים יש תוקף.

אף אם נוסיף ונטען את אשר לא נטען לפיו הקביעה כי להסכמים יש תוקף אינה בגדר פסק דין חלקי, עדיין בחינת טענות המבקשים מעלה כי בפועל, תיקון כתב ההגנה מערער על הקביעות המצויות בהכרעה השיפוטית מושא פסק הדין החלקי. בית משפט קמא פיצל את הדיון באופן שעתה נותר לו לדון בשאלת שיעור הנזק ועל כן אין הצדקה, בנסיבות העניין ועל פי המסגרת הדיונית שנקבעה, לאפשר למבקשים לערער על הקביעות בפני בית המשפט המחוזי בהמשך ההליך. כפי שעולה מהחומר, המבקש לא הגיש הסתייגות ערעורית מהקביעות אותן הוא מנסה לשנות דרך תיקון כתב ההגנה.

מנקודת מבט זו, הניסיון לערער על הקביעות העובדתיות שהוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי אינו מתיישב עם התכלית העומדת ביסוד בקשה לתיקון כתב טענות. תכלית זו, המופיעה בתקנה 92 לתקנות, קובעת כי התיקון יתאפשר כאשר הוא מסייע לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקנות). התנהלות המבקשים מעלה שאלות באשר למהות התיקון, וספק אם הוא מתיישב עם התכלית האמורה בתקנות (וראו: רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין 05.9.2014)). על כן, לנוכח השלב שבו התבקש התיקון, בשל מהות התיקון, ולאור סוג ההליך המונח לפניי – רשות ערעור ולא ערעור בזכות, וזאת על החלטה בעלת אופי דיוני – נראה כי יש לדחות את הבקשה.

3.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אמנע מהטלת צו להוצאות.