רע"א 4818/04 סיגלית רפיאן נ. קופת חולים לאומית

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' עמית) למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט על מנת שייתן חוות דעת בעניינה של המבקשת.

המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב רשלנות בטיפול רפואי שניתן לה. במסגרת תביעה זו הוגשו מספר חוות דעת רפואיות מטעם כל אחד מהצדדים. במסגרת הליכי קדם המשפט, החליט בית המשפט המחוזי כי לאור קביעותיהם השונות של מומחי הצדדים יש למנות מומחים מטעם בית המשפט בשני תחומים – מומחה בתחום האורטופדי, שיחווה דעתו בעניין הנכות והקשר הסיבתי בין הנכות לטיפול שקיבלה המבקשת, ומומחה בתחום השיקום. הוצאות שכרם של המומחים הוטלו, בשלב זה, לפנים משורת הדין, על המשיבה 1. בית המשפט הוסיף וקבע כי מאחר שהמומחים מטעם בית המשפט מונו שלא בהסכמת מבקשת, הרי שלא יהיה במינויים כדי לחסום את המבקשת ואת המשיבים מלהעיד את המומחים מטעמם. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. במסגרת זו הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

המבקשת סבורה כי לא היה צורך במינוי מומחים רפואיים נוספים, בשלב ראשוני זה, שכן ניצבות בפני בית המשפט די חוות דעת רפואיות בכדי לפתוח בשלב ההוכחות בתביעה. עיקר טענותיה של המבקשת מופנות, עם זאת, כנגד עצם מינויו של מומחה ישראלי, עמיתם של הרופאים שטיפלו בה. היא מוסיפה וטוענת טענות, שעדיף היה אלמלא נטענו, באשר לקשר שנקשר, לטענתה, בין הרופאים בארץ כך שלא יתנו חוות דעת התומכות במסקנה כי עמיתיהם נהגו באופן רשלני. המשיבים 1-2, 4 סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט המחוזי. הם סבורים כי אין בפיה של המבקשת ולו טענה עניינית אחת נגד מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

2.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מינויו של מומחה מטעם בית המשפט נתון לסמכותו ושיקול דעתו של השופט היושב בקדם משפט. במקרה זה, סבר בית המשפט המחוזי כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט ייעל את הדיון בתביעה ולא מצאתי כל פגם בהחלטתו. המבקשת אינה מעלה ולו טענה אחת שתצדיק התערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, וכאמור, רבות מטענותיה טוב היה אלמלא היו מועלות כלל.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיבים 1-2, 4 בסך 5,000 ש"ח.