פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4821/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשות:
1.
מעוז נסיעות בע"מ
2. בנצי ברזיל נסיעות ותיירות בע"מ
3. ניר נסיעות ותיירות בע"מ
4. הדני נסיעות (חדרה) בע"מ
5. ליש נסיעות ותיירות בע"מ
6. שניר נסיעות ותיירות (רעננה) בע"מ
7. קינג טורס בע"מ
8. עתיד טורס בע"מ
9. שוש טורס (2000) בע"מ
10. תלמה נסיעות ותיירות בע"מ
11. טיולי אלון טבריה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
יו.בי.אמ טרוול בע"מ
2. בי.אם טרוול בע"מ
3. ברנרד מילרד
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.5.2016 בת"א 6368-06-08 שניתנה
על-ידי כב' השופט
י' שינמן
בשם המבקשות: עו"ד
אריאל שמר
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.5.2016 בת"א 6368-06-08 (השופט י' שינמן ) בגדרה נדחתה בקשת המבקשות להבהרת פסק הדין שניתן בעניינן, כמפורט להלן.
2.בין הצדדים נתגלעה מחלוקת כספית שבעקבותיה הגישו המבקשות תביעה נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי. תביעת המבקשות התקבלה, והמשיבים חויבו לשלם למבקשות סך של 5,229,951 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט. על פסק הדין הגישו המשיבים ערעור שנדון לפני מותב זה. לאחר דין ודברים, בין היתר במסגרת דיון המשך שנערך לפנַי, הסמיכו הצדדים את חברי המותב להפחית סכום כסף בשיעור שבין 30%-20% מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בדרך של פשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ); זאת, בכפוף לתנאים שעניינם אופן התשלום ורציפותו. ביום 22.2.2016 ניתן על-ידי מותב זה פסק דין בו ניתן תוקף להסכמת הצדדים, ונקבע כי מסכום פסק הדין של בית המשפט המחוזי יופחת סך של 26%.
3.ביום 14.3.2016 פנו המשיבים אל המבקשות בבקשה להעביר אליהם חשבוניות מס כנגד התשלומים שכבר בוצעו בהתאם לפסק הדין עד לאותו מועד. המבקשות סירבו להעביר למשיבים חשבוניות מס בטענה שהמשיבים טרם שילמו להן מע"מ בגין התשלומים האמורים. המשיבים מצדם טענו כי הסכום שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי כולל גם את רכיב המע"מ. ביום 15.5.2016 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה להבהרת פסק דין, במסגרתה נתבקש בית המשפט לקבוע כי הסכום שנקבע בפסק הדין אינו כולל את רכיב המע"מ, ולחייב את המשיבים בתשלום מע"מ כדין, נוסף על הסכום שנקבע בפסק הדין.
4.ביום 16.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשות, מאחר ש "אין פרוצדורה שבדין להבהרת פסק הדין" . מעבר לנדרש, גם לגופם של דברים דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, והבהיר כי מכיוון שבחווֹת דעת המומחה שהוגשו מטעם המבקשות לא היתה התייחסות נפרדת לרכיב המע"מ, הרי שהסכום שחויבו המשיבים לשלם בפסק הדין כולל גם את רכיב המע"מ.
מכאן הבקשה שלפנַי.
5.דין הבקשה להידחות, באשר היא נעדרת הצדקה דיונית ומהותית כאחד: דיונית – שכן בעלי דין אינם רשאים להגיש בקשה להבהרת פסק דין כדרך שעשו המבקשות. כפי שהובהר בפסיקה, הבהרת פסק דין אפשר שתעשה רק במסגרת הוראת סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ד-1964 (רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל
(18.1.2007) פסקה ה(2)); מהותית – שכן כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי, המבקשות לא התייחסו כלל לרכיב המע"מ, הן במסגרת ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, הן במסגרת הליך הערעור שנערך לפנינו.
6 . לא למותר לציין, כי משהובהרו הדברים – הן על-ידי בית המשפט המחוזי, הן על-ידנו – שוב אין טעם עתה בפתיחת הליך שעניינו הבהרת פסק הדין במסגרת הליכי הוצאה לפועל. כמו כן, כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, גם סעיף 81 לחוק בתי המשפט אינו יכול לסייע למבקשות, שכן הוספת רכיב המע"מ אינה עולה כדי תיקון טכני (מה גם שאין בענייננו 'טעם מיוחד' המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לפי סעיף זה).
7.אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה המשיבים, ורק מטעם זה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בתמוז
תשע"ו (26.7.2016).
ש
ו פ ט