רע"א 4822/20 יגאל זילכה נ. אברהם קלדרון

1.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה ) מיום 15.6.2020 ומיום 5.7.2020 בת"א 55526-12-12, בגדרן חויב המבקש בהפקדת כספי דיבידנד בסכום של 598,245 אירו לקופת בית המשפט.

עיקרי העובדות וההליכים

2.

המבקש, איש עסקים, מחזיק בקבוצת חברות הפועלת בתחום ההימורים, התיירות והפנאי ברחבי העולם. בין היתר, מחזיק המבקש ב-84.5% מהון המניות של חברת יגאל מולי תיירות בע"מ (להלן: "חברת יגאל מולי" ), המחזיקה ב-50% מהון המניות של חברת קווין יזום בע"מ (להלן: "חברת קווין" ), המחזיקה בשרשור ב- 37.5% מהאחזקות בבית ההימורים בטנג'יר. יתרת מניותיה של חברת קווין מוחזקות בידי מר פרדי רובינסון (להלן: "רובינסון" ), והוא אינו צד להליך המשפטי דנן.

3.

המשיבים רשומים כבעלי מניות במספר חברות בקבוצה. ביום 27.12.2012 הגישו המשיבים תובענה נגד המבקש, ובה טענו כי מזה עשרות שנים מתקיימת ביניהם שותפות עסקית הנוגעת לאחזקותיו של המבקש בעסקי הקבוצה. שותפות זו לא עוגנה בהסכם בכתב, אך לטענתם הוסכם בעל-פה כי המבקש יחזיק עבורם בנאמנות את חלקם בשותפות. מנגד, כפר המבקש בקיומה של שותפות בין הצדדים, וטען כי לבד מן המניות הרשומות על-שמם אין למשיבים זכויות נוספות בחברות שבקבוצה.

4.

ביום 23.5.2017 ניתן בבית משפט קמא (כב' הש ופטת ד' קרת-מאיר ) פסק דין חלקי בתובענה, ובו ניתוח מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים, ומסקנה כי יש לראות את המשיבים "כשותפים בכל עסקי הקבוצה" , ואת המבקש, "אשר נרשם כבעל המניות של החברות השונות, כמי שמחזיק מניות אלה בנאמנות עבור התובעים [המשיבים - נ' ס'] עד לרישומן על שמם" . בהמשך הוּצא על-ידי בית המשפט צו למתן חשבונות ביחס לכל הקבוצות שאליהן מתייחסת התביעה.

5.

המבקש ביקש רשות לערער על פסק הדין החלקי שניתן נגדו בבית משפט זה. בהחלטתי מיום 30.7.2017 קבעתי כי פסק הדין מעורר ספק באשר לסופיותו, משום שאין בו קביעה אופרטיבית לגבי הסעד הנגזר מיחסי השותפות ולגבי היקפו. לפיכך, "אין הצדקה ליתן בשלב זה רשות ערעור על עיקרי מסקנותיו של בית המשפט המחוזי עד כה, ולא להמתין לסעד הסופי שייפסק בעקבותיהם" . עם זאת, הוריתי על הגשת תשובה לגבי הסעד של מתן חשבונות. לאחר שהוגשה תשובת המשיבים שקלתי את טענותיהם, והגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הרשות לערער להידחות: הן משום שקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא מתיישבות עם ההלכה הפסוקה ועם הוראות הדין ומבססות לכאורה זכות תביעה לגבי הכספים שבגינם מבוקשים החשבונות; הן משום שהסעד שניתן אינו פוגע בזכותו הדיונית של המבקש (רע"א 5685/17 זילכה נ' קלדרון

(6.9.2017)).

6.

ביום 26.9.2017 הגישו המשיבים בקשה למתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה וכן צו עיכוב יציאה מהארץ. בדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא ביום 3.10.2017, ניתן בהסכמת הצדדים צו איסור דיספוזיציה. בשל חשיבותו לבקשה שלפנַי, אביא אותו במלואו (להלן: "צו איסור הדיספוזיציה" ):

" ינתן צו איסור דיספוזיציה האוסר על המשיב לבצע במישרין או בעקיפין כל דיספוזיציה באחזקותיו בעסקי הקבוצה כמשמעותם בכתב התביעה ובפסק הדין החלקי שניתן על ידי בית המשפט מפי כב' השופטת קרת מאיר, לרבות ובכלל זה לאסור על המשיב למכור מניות, ניירות ערך או כל אחזקה בחברות י.ז קווינקו בע"מ או הקשורים לבתי ההימורים באגאדיר וטנג'יר או לבצע כל פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל. מובהר כי לא תבוצע משיכת כספים "חדשה" לידי המשיב שלא מהווה החזר חוב שכבר היה קיים והחל פרעונו. אין באמור כדי למנוע מהמשיב לפנות לבית המשפט להסרת הצו או צמצומו ".

7.

ביום 24.11.2019 הגיש המבקש בקשה לצמצם את צו איסור הדיספוזיציה, כך שתתאפשר עסקת מכירת אחזקות הקבוצה בבית ההימורים בטנג'יר, ככל שהמשא ומתן המתנהל מזה מספר חודשים עם רוכשת פוטנציאלית יבשיל לכדי הסכם. המשיבים התנגדו לצמצום צו איסור הדיספוזיציה בלא שיוטלו מגבלות על המבקש לשם הבטחת זכויותיהם. ביום 6.4.2020 ניתנה החלטת בית משפט קמא בבקשה לצמצום צו איסור הדיספוזיציה, ובה נקבע כי יש לאפשר את הוצאתה לפועל של עסקת המכירה, ובלבד שמלוא התמורה תופקד בקופת בית המשפט. עוד נקבע כי "ככל שעובר למכירה או במהלך הוצאתה לפועל ימשכו דיבידנדים מן החברה המוכרת או החברה הנמכרת אילו יופקדו אף הם בקופת בית המשפט" (להלן: "הצו השני" ).

8.

בין לבין, התקבל ביום 7.1.2020 בחשבון חברת קווין סך של 598,245 אירו שמקורו בדיבידנד שחולק מבית ההימורים בטנג'יר. ממכתב מיום 2.4.2020, ששלח בא-כוחו של המבקש לבא-כוחו של מר רובינסון, המחזיק ביתרת הון המניות בחברת קווין ואף הוא מנהל הליכים משפטיים נפרדים נגד המבקש בבית משפט קמא (להלן: "תביעת רובינסון" ), צוין כי הכרזת דיבידנד "צפויה בימים הקרובים" .

9.

לנוכח האמור, פנו המשיבים לבא-כוח המבקש בבקשה לפעול על-פי הצווים שניתנו, ודרשו להפקיד את כספי הדיבידנד בקופת בית המשפט. משדחה המבקש את פנייתם, הגישו המשיבים בקשה לבית משפט לחייבו בהפקדת כספי הדיבידנד שהתקבלו מבית ההימורים בטנג'יר בקופת בית המשפט.

10.

המבקש התנגד לבקשה, וטען כי חלוקת הדיבידנד אינה אסורה על-פי הצווים שהוצאו. שכן, הדיבידנד כלל לא חולק במסגרת עסקת המכירה, וממילא לא ניתן לו אלא לחברת קווין, שבה אין למשיבים זכויות. בהקשר זה נטען, כי צו איסור הדיספוזיציה ניתן רק נגד המבקש, לא נגד החברות, הוא אוסר על ביצוע דיספוזיציות באחזקות המבקש ואינו אוסר על חלוקת כספים בין חברות הקבוצה. עוד נטען, כי סכום הכסף שהועבר לידי המבקש מתוך כספי הדיבידנד אינו מהווה תשלום דיבידנד בשל אחזקותיו אלא "החזר חוב שכבר קיים והחל פרעונו" . אשר לתחולתו של הצו השני, נטען כי הוראותיו של הצו צופות פני עתיד ואינן חלות אפוא על דיבידנד שחולק כבר בספטמבר 2019, כשבעה חודשים לפני הינתנו. עוד נטען, כי הדיבידנד חולק במהלך העסקים הרגיל של החברה המחזיקה בפעילות בית ההימורים בטנג'יר, בלא כל קשר לעסקת המכירה, אשר טרם הושלמה, ואשר המגעים שנוהלו בעניינה הופסקו. לבסוף נטען, כי מחצית מכספי הדיבידנד ממילא שייכים לרובינסון, הוא צד זר להליך, ועל כן אין הצדקה לחייב את המבקש בהפקדת מלוא הסכום .

11.

סמוך לאחר הגשת התגובה מטעם המבקש, אך בטרם ניתנה החלטה בבקשה לחיוב על הפקדת כספי הדיבידנד, התקיים ביום 31.5.2020 דיון בבית משפט קמא בתביעת רובינסון. בדיון נכחו גם המשיבים, ובמהלכו נדונה בקשה שהגיש רובינסון לגבי אותם כספי דיבידנד שהתקבלו מבית ההימורים בטנג'יר. בדיון במעמד הצדדים הושגה הסכמה בין המבקש למר רובינסון, ולפיה כספי הדיבידנד המצויים בקופת החברה יוותרו בה לפי שעה, וימונה בעל תפקיד לחברת קווין שיהיה בעל הסמכויות הנתונות על-פי דין לדירקטור. בתום הדיון, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים למנות בעל תפקיד לחברת קווין.

12.

ביום 15.6.2020 נעתר בית משפט קמא לבקשה והורה על הפקדת כספי הדיבידנד בקופת בית המשפט. בעניין זה, קבע בית משפט קמא כי "על פניו כספי דיבידנד אלה באים בגדרו של צו איסור הדיספוזיציה מיום 3.10.2017 לפיו נאסר על מר יגאל זליכה [המבקש – נ' ס' ] לבצע במישרין או בעקיפין כל דיספוזיציה לרבות כל פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל של בתי ההימורים באגדיר ובטנג'יר" .

עוד נקבע, כי בשל עיתוי חלוקת הדיבידנד יש להניח כי מתקיים קשר בין עסקת המכירה לבין החלוקה, ולפיכך כספי החלוקה באים בגדרו של הצו השני, ויש להפקידם בקופת בית המשפט.

13.

המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לעיון מחדש בהחלטתו מיום 15.6.2020. ביום 5.7.2020, לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, דחה בית משפט קמא את הבקשה, משום שלא מצא טעם לשנות מהחלטתו הקודמת. למעלה מהצורך, הוסיף וקבע בית משפט קמא, כי טענות המבקש ופרשנותו לצו איסור הדיספוזיציה אינן מתיישבות עם לשון הצו, ולא עם האמור במכתבו של בא-כוחו מיום 2.4.2020, בדבר מועד הכרזת הדיבידנד. כמו כן, נקבע כי "לנטען באשר לנעשה בכספי הדיבידנד אין כל נפקות כאן, נוכח חובת ההפקדה בקופת בית המשפט, אשר נקבעה על דעת המבקש ובהסכמתו" .

מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי על שתי ההחלטות האמורות; ובצידה בקשה למתן סעד ארעי של עיכוב ביצוע ההחלטה מיום 15.6.2020. כאמור בהחלטתי מיום 19.7.2020, לא מצאתי הצדקה למתן צו ארעי במעמד צד אחד והוריתי על הגשת תשובות לבקשת רשות הערעור.

עיקרי טענות הצדדים

14.

לטענת המבקש, בהחלטותיו של בית משפט קמא נפלו מספר שגיאות מהותיות, ואלו מצדיקות התערבות ערעורית. ראשית, נטען שבית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי צו איסור הדיספוזיציה אוסר על חלוקת דיבידנד לחברת קווין, או ממנה לחברת יגאל מולי. בהקשר זה נטען, שהצו ניתן נגד המבקש בלבד, ולא נאסר בו על משיכת דיבידנד בין החברות, כזו שנעשית במהלך העסקים הרגיל שלהן. לטענתו, איסור כזה ימנע את התנהלותן השוטפת והתקינה של החברות שבשרשרת, ולכן מדובר בפרשנות שגויה.

15.

שנית, נטען כי בית המשפט שגה בפרשנות המרחיבה שנתן לצו איסור הדיספוזיציה. האיסור הקבוע ברישא של הצו מתייחס רק למבנה האחזקות של המבקש ולא למבנה ההון של החברות; ורק הסיפא של הצו מתייחסת לעניינים כספיים ואוסרת על המבקש לבצע משיכת כספים חדשה שאינה החזר חוב שכבר היה קיים. המבקש טוען כי המונח "לרבות" המופיע בצו משויך לרישא של הצו, האוסר על כל ביצוע פעולה באחזקות שאינה במהלך העסקים הרגיל, ולא נועד לחבר בין הרישא לבין הסיפא של הצו, ובכך למנוע דיספוזיציה בכספים, כפי שקבע בית משפט קמא.

16.

שלישית, נטען ששגה בית המשפט בקובעו כי החלוקה באה בגדר הוראות הצו השני, וכי קיים קשר בין הדיבידנד שחולק בספטמבר 2019 לעסקת המכירה. בעניין זה נטען, כי הוראות הצו השני צופות פני עתיד, והן חלות בהתקיים שני תנאים: האחד, חלוקה עתידית של דיבידנדים, ולא חלוקה שהתקיימה שבעה חודשים לפני הינתנו; השני, חלוקה הקשורה לעסקת המכירה. ברם, אין מדובר בדיבידנד שקשור לעסקת המכירה, היות שעסקה זו כלל לא יצאה לפועל והמשא ומתן בעניינה הופסק. בהקשר זה, מפנה המבקש למספר אמירות שהשמיע בית משפט קמא במהלך הדיון בתביעת רובינסון, המלמדות לשיטתו על כך שהדיבידנד שחולק אינו קשור לעסקת המכירה. מכל מקום נטען, כי כספי הדיבידנד חולקו ושולמו עוד בטרם ניתן הצו השני, חלקם לרשויות המס וחלקם למבקש כהחזר על חוב קיים; על כן, שגה בית משפט קמא בקובעו, כי אין כל נפקות לעובדות אלו. שכן, לא ניתן לחייב את המבקש להפקיד כספים שאינם מצויים בחזקתו או בשליטתו.

17.

רביעית, נטען שבית משפט קמא התעלם מראיות המבקש – הן ראיות המעידות על כך שהכספים שהועברו למבקש מתוך כספי הדיבידנד אינם בגדר חלוקה, אלא בגדר החזר חוב קיים של חברת יגאל מולי, בשל הלוואת בעלים שפירעונה החל עוד בשנת 2012, ועל כן כספים אלו באים בגדר הסייג הקבוע בצו איסור הדיספוזיציה; הן ראיות המוכיחות כי אין עסקת מכירה ולא מתקיימים בעניינה מגעים; הן ראיות בדבר הסכמת הצדדים לעסקת המכירה כי רק לכספים שיימשכו על-ידי המוכרת מבית ההימורים בטנג'יר לאחר יום 1.1.2020 תהא השפעה על תמורת העסקה.

18.

לבסוף נטען, כי שגה בית משפט קמא שעה שהתעלם מהסכמות הצדדים שהושגו במסגרת הדיון בתביעת רובינסון ולמעשה רוקן אותן מתוכן. לטענת המבקש, במסגרת הדיון הוסכם על כל הצדדים, לרבות המשיבים, כי כספים אלו יוגנו באמצעות מינוי בעל תפקיד שיפעל בחברה, תוך התחייבות שחלקו של רובינסון בכספי הדיבידנד לא יפּגע.

19.

המשיבים מצדם סבורים, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, מן הטעם שאינה מגלה עילה להתערבות בהחלטות בית משפט קמא עוד בטרם סיום ההליך, ואף לא נטען כי דחיית הבקשה תגרום נזק של ממש או תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים. לגופם של דברים נטען, כי טענות המבקש נוגדות את לשון הצווים שניתנו ואת תכליתם. צו איסור הדיספוזיציה אוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בעסקי החברה וכמו כן אוסר על כל פעולה אחרת שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, לרבות – וכך אף הובהר במפורש – על משיכת כספים מכל סוג שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, בין אם על-ידי המבקש ובין אם באמצעות חברות קשורות שבשליטתו, למעט משיכת כספים לצורך פירעון חוב קיים שכבר החל פרעונו.

20.

עוד נטען, כי חלוקת דיבידנד אינה בבחינת "עסקה" ועל כן אינה יכולה להיחשב כפעולה הנעשית "במהלך העסקים הרגיל" . בהקשר זה גם נטען כי המבקש כלל לא הוכיח כי חלוקת דיבידנד מהווה חלק מפעולות החברות במהלך העסקים הרגיל שלהן, וכי הראיה שהובאה בעניין זה מהווה טיוטת דו"ח חלקית, המתייחסת לתקופה שלפני כחמש שנים, ולא ברור כלל לאילו חברות היא מתייחסת. כמו כן נטען, כי המבקש לא הוכיח כי הכספים שנמסרו לידיו מתוך כספי הדיבידנד הם לצורך פירעון חוב קיים. בהקשר זה נטען, כי המבקש לא הוכיח קיומו של חוב כלפיו, וכי טענה זו אף עומדת בניגוד לתצהיר שהגיש ביום 6.9.2018, שבו טען כי החוב של חברת יגאל מולי כלפיו עומד על סך של כ-10 מיליון ₪, וסכום כסף זה נפרע בשנת 2017.

21.

בכל הקשור לטענות המבקש הנוגעות לתחולת הצו השני על ענייננו, נטען כי הדיבידנד שחולק מבית ההימורים בטנג'יר קשור לעסקת מכירת אחזקות הקבוצה בו. בעניין זה נטען, כי צדק בית משפט קמא בקובעו כי עיתוי החלוקה, בעיצומו של המשא ומתן למכירת אחזקות הקבוצה בבית ההימורים, מלמד על קשר הדוק בין החלוקה לבין ביצוע העסקה ותמורתה, המצדיק את הפקדת כספי הדיבידנד שחולקו בקופת בית המשפט; אשר לטענות המבקש כי עסקת המכירה לא יצאה אל הפועל , נטען כי המגעים לגבי העסקה לא הופסקו, אלא לכל היותר הושעו עקב מגפת הקורונה, שהובילה לסגירה זמנית של בית ההימורים בטנג'יר עד לפתיחתו המחודשת, וזו צפויה להיות בימים אלו; אשר לטענות המבקש, כי הוראות הצו השני צופות פני עתיד, נטען כי הדיבידנד לא חולק לפני מתן הצו השני אלא רק התקבל בחשבונה של חברת קווין, וכפי שצוין במכתבו של בא-כוח המבקש מיום 2.4.2020, הכרזה על חלוקתו צפויה בימים הקרובים. לאמור, מועד ההכרזה, וכפועל יוצא מכך, מועד החלוקה בפועל, הם מועדים מאוחרים למועד מתן הצו. אשר על כן, כך נטען, אין לקבל את טענת המבקש כאילו החלוקה בוצעה בפועל ביום 3.3.2020 וכי הכרזת הדיבידנד, הנזכרת במכתב, היא במהותה טכנית ורישומית.

22.

אשר לאמירות שנאמרו ולהסכמות שהושגו במסגרת הדיון האחר בתביעת רובינסון, נטען כי אלו אינן מחייבות את בית משפט קמא בהליך דנן, וממילא אין בהן כדי לכבול את שיקול דעתו בבקשה דנא. כמו כן נטען, כי המשיבים לא היו צד להסכמה בין המבקש לרובינסון, ואין בהסכמתם כדי להוסיף או לגרוע מן האמור בצווים השיפוטיים שניתנו בהליך דנא.

דיון והכרעה

23.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובת המשיבים, על נספחיהן, ושקלתי את נימוקיהם, באתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.

24.

הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור, המעוגנות בסעיף 41(ב)

לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 ובהלכה הפסוקה. הגם שסכום ההפקדה בעניין דנן הריהו בשיעור שאינו מבוטל, לא הצביע המבקש על נזק של ממש שייגרם לו כתוצאה מהפקדת כספי הדיבידנד בקופת בית המשפט. המבקש אף לא טען, וממילא לא הוכיח בראיות, כי הוא זקוק לכספים אלו לשימוש מיידי, וכי הפקדתם תכביד עליו באופן ממשי או תגרום לו לנזק קונקרטי. בהעדר טענות שכאלו, ומשעה שהכספים יופקדו בקופת בית המשפט, כך שהחלטת בית משפט מחוזי אינה יוצרת מצב בלתי הפיך, הרי שאין בבקשה זו כדי להצדיק התערבות ערעורית בשלב הנוכחי.

25.

למעלה מן הצורך, ומבלי לקבוע מסמרות, באשר להיקף הצווים שניתנו, סבורני כי בנסיבות העניין דנא, יש טעם טוב והיגיון בהפקדת כספי הדיבידנד שחולקו בעיצומו של משא ומתן לגבי מכירת החברה, גם אם עסקה זו טרם הבשילה לכדי מימוש בשל מגפת הקורונה. גם בהקשר זה, היות וכספי הדיבידנד מופקדים בקופת בית המשפט, הרי שככל שהצדדים לעסקת המכירה יודיעו על כוונתם שלא לבצע את העסקה, כך שבנסיבות אלו הדיבידנד המוכרז לא ישקף חלק מהתמורה בעסקה, יוכל המבקש לפנות לבית משפט קמא בבקשה מתאימה להשבת ההפקדה, והמשיבים מצידם יהיו רשאים להגיש בקשה לביטול הצו השני. למותר לציין, כי אינני מביע כל עמדה באשר לגורלן של בקשות מעין אלו, ככל שתוגשנה. כך או כך, אין חשש לקיומו של נזק בלתי הפיך לצדדים.

26.

לבסוף אציין, כי המבקש מעלה טענות בנוגע לפגיעה בזכויות של צד שלישי, אשר אינו צד לתובענה הנוכחית. לכאורה, מקורה של פגיעה זו בצו השני (עליו אף צד לא ערער), אשר הורה על הפקדת מלוא כספי הדיבידנד שיימשכו בקשר עם עסקת המכירה, ולא ייחד את ההפקדה לכספי המבקש בלבד. ואולם, גם במקרה זה, אין חשש מפני נזק בלתי הפיך שייגרם לצד שלישי כתוצאה מהפקדת הכספים בקופת בית המשפט, ולכן לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בית משפט קמא. עם זאת, מובהר, שאין באמור כדי למנוע מצד שלישי לפנות לבית המשפט קמא בבקשה מתאימה ולהעלות לפניו את השגותיו, ככל שאלו קיימות. גם באשר לגורלה של בקשה זו, ככל שזו אכן תוגש, אינני מביע כל עמדה.

27.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 18,000 ₪.