רע"א 4860/05 אנ.די.סי יצרני תכשיטים בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.בפני בקשה לפטור מעירבון בסך 25,000 ₪ שנקבע בהליך שבכותרת, ולחלופין, להפקדת ערובה אחרת - ערבות מטעם משקיע, חברה ומציע הסדר הנושים. עניינו של ההליך בחברות המצויות בהסדר נושים, במסגרתו רכש המשקיע את כל העסקים, הציוד, המלאי, הנכסים והזכויות מכל סוג שהיו בבעלות החברות, מלבד מקרקעיהן המצויים בשיעבוד. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשות בהליך דנן למתן הוראות, בקשה במסגרתה נתבקש לקבוע כי טרם הסתיים המשבר הכלכלי כתוצאה מהמצב הביטחוני, ולפיכך יש להאריך את דחיית התשלומים של הסדר הנושים, וזאת לפי המנגנון הקבוע בהסדר. בית המשפט קבע כי המנגנון תקף לדחייה של עד 12 חודשים בלבד.

2.המבקשות טוענות כי לאור הסדר הנושים האמור אין בידן כל אפשרות להפקדת כספי העירבון, ולאור העובדה כי המבקשות הנן חברות בהסדר נושים והמשיבים הם בנקים, יש להעדיף את המבקשות. כן נטען כי סיכויי בקשת רשות הערעור טובים. לטענת המבקשות, החברה החיצונית שנטלה על עצמה את התחייבויות החברות הצהירה כי מעבר להשקעה הראשונית במזומן, תשלומים יבוצעו מן ההכנסות, התלויות בתיירות. זה אף היה תנאי ההתקשרות עם המשקיע. המבקשים טוענים כי בית המשפט שגה בפרשנות שהגבילה את ההסדר לשנים עשר חודשים בלבד, שכן המשמעות האמיתית היא שבשנים עשר החודשים הראשונים קיימת דחייה אוטומטית, ולאחריהם יהא בית המשפט מוסמך להאריך עוד את ההסדר.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיב מס' 1 טוען כי מדובר בבקשת סרק נוספת מני רבות שהוגשו בהליך זה, אשר כולן נושאות עלויות כבדות ובכולן נעזרות המבקשות ובעלי העניין בעורכי דין שונים, אך משנדרשת הפקדת עירבון הן מבקשות פטור בטענה כי הן חברות בהסדר נושים. כן אין להיעתר לבקשה כאשר סכומי הוצאות אחרים שנפסקו טרם שולמו. עוד נטען כי החברות ממ"ש וכפריס, שהן בעלות עניין בהליך לפי הנטען בבקשה, בהחלט מסוגלות להפקדת סכום העירבון. לבסוף נטען כי סיכויי ההליך אינם טובים. משיבים מס' 3 ו-4 הצטרפו לטענות אלה. משיב מס' 2 מתנגד אף הוא, ומוסיף על הטענות הקודמות את הטענה כי המבקשות הן חברות בכינוס נכסים ובהסדר נושים, אשר פועלות שלא באמצעות או באישור כונס הנכסים והנאמן לביצוע ההסדר, ודי בטעם זה לדחיית הבקשה על הסף. טענה נוספת היא שבעל העניין האמיתי בהליך, מר טאוב, מנצל לרעה את אישיותן המשפטית של החברות על מנת להגיש הליכים בלא לשאת בהוצאות שייגרמו מהם. דווקא במקרה כזה ראויה הפקדת עירבון מראש.

4.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן, קיים קושי בכך שההליך שבפני ננקט שלא על-ידי כונס הנכסים הנאמן. טענה זו נטענה גם בפני הערכאה הראשונה, אך נראה כי לא הוכרעה. אולם גם בהתעלם מקושי זה, שנטען רק במסגרת תגובת משיב מס' 2, הרי שאין יסוד למתן פטור מעירבון בנסיבות המקרה. כעולה מן החומר שבפני, לא שולמו הוצאות בהליכים קודמים. יש, בה בעת, בידי המבקשות די על מנת לממן ייצוג משפטי. לבסוף, לא הובאו נתונים לגבי היכולת לגיוס העירבון מבעלי העניין בהליך, מר טאוב והחברות ממ"ש ותכשיטי כפריס בע"מ. מכאן שדין הבקשה להידחות. אין גם בידי להיעתר לבקשה החלופית לעניין הפקדת ערבות מצד החברות עצמן ומר טאוב. אין דין ערבות כדין עירבון, ומשלא הובהר המצב הכלכלי לאשורו, אין בחלופת העירבון המוצעת כדי לשמש כחלופת עירבון. למותר לציין, כי החלטת כב' השופט י' לויט (מיום 18.2.96) אינה יכולה לשמש אסמכתא לעניין זה, ולו בשל חלוף הזמנים.

5.התוצאה היא כי הבקשה נדחית. העירבון שנקבע יופקד תוך 15 ימים מעת ההמצאה (וימי הפגרה בכלל), שאם לא כן – יידחה ההליך ללא התראה נוספת.