רע"א 4866/04 אורון רוני נ. דן חברה לתחבורה ציבורית בעמ

1.ביום 24.5.04 עתרה המבקשת לקבלת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט) מיום 23.5.04, בה ניתן צו מניעה זמני האוסר על כינוסה של אסיפה כללית מיוחדת של המשיבה שנקבעה ליום 24.5.04. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי אין מקום להכריע בבקשה לרשות ערעור על פי צד אחד. הוריתי על הגשת תשובת המשיבה, וציינתי כי לאחר קבלת התשובה אשקול להורות על כינוסה של אסיפה כללית מיוחדת במועד קרוב במקום האסיפה שכינוסה נמנע בצו.

2.לאחר עיון בבקשה, בתשובת המשיבה ובתגובת המבקש לתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכי אין מקום להורות על כינוס אסיפה כללית מיוחדת. בית המשפט המחוזי השתית החלטתו על שני אדנים: האחד, כי לא נמצאה ראיה לכאורה לכך שבמועד זימון האסיפה הייתה בידי באת כוחו של המבקש הרשאה כדין לזימון האסיפה מאת יותר ממחצית מזכויות ההצבעה של דורשי האסיפה. השני, כי ממילא זומנה אסיפה כללית ליום 24.6.04 ובה, על פי החלטת דירקטוריון המשיבה, יידונו "כל הסעיפים שהוגשו על ידי רוני אורון [המבקש] בדרישתו מחודש פברואר 2004 לקיום אסיפה מיוחדת". בית המשפט הורה בהחלטתו שלא לדחות את האסיפה השנתית ללא אישור מראש של בית המשפט.

3.דומה כי המחלוקת העיקרית הנטושה כעת בין המבקש לבין המשיבה נוגעת לשאלה אם צדק בית המשפט קמא בקביעתו הראשונה, דהיינו, אם נמצאה לפני בית המשפט קמא ראיה לכאורה לכך שבידי באת כח המבקש הייתה, במועד זימון האסיפה, הרשאה כדין כנדרש בסעיף 64(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק). סעיף זה קובע כי מקום בו "לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שנדרשה לפי סעיף 63, רשאי הדורש, וכשמדובר בבעלי מניות - גם חלק מהם שיש לו יותר ממחצית מזכויות ההצבעה שלהם, לכנס את האסיפה בעצמו...". לטענת המבקש, התעלם בית המשפט המחוזי מהנספח שצורף לתשובתו לבקשה למתן צו המניעה, המוכיח את קיומה של דרישת ההרשאה על ידי יותר ממחצית מזכויות ההצבעה של דורשי האסיפה לזימון האסיפה. לעומתו גורסת המשיבה, כי מכתב הדרישה לכינוס האסיפה המיוחדת "מעלה תהיות וקושיות כבדות משקל אודות מהימנותו וכשרותו ונסיבות הכנתו על ידי המבקש". כן טוענת היא, כי מסמך ההודעה על כינוס האסיפה המיוחדת אינו ממלא אחר דרישות החוק לכינוסה. איני רואה צורך להידרש למחלוקת בעניינים אלו. נוכח מועדה הקרוב של האסיפה הכללית השנתית של המשיבה (24.6.04), אשר מניח אני כי תתקיים במועדה כהוראת בית המשפט המחוזי, ונוכח העובדה כי סדר היום יכלול את העניינים שהמבקש חפץ להעלותם, אינני רואה צורך לקבוע מועד קרוב יותר לכינוס האסיפה הכללית המיוחדת. יש אף לזכור כי על כינוסה של אסיפה כללית מיוחדת יהא צורך להודיע זמן מסוים מראש, וספק אם לאור זאת ניתן לכנס אסיפה כאמור לפני 24.6.04.

4.אשר על כן, דוחה אני את הבקשה לרשות ערעור. אין צו להוצאות.