רע"א 4869/14 דרור ששון נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה.

אכן, בשים לב לעובדה שהמבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל, ניתן לצאת מנקודת הנחה כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. ואולם, אין בנתון האמור כדי להצדיק מתן פטור אוטומטי או כדי לפטור את מבקש הפטור מפרישת תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית ביחס למצבו הכלכלי. משעיינתי במסמכים השונים שבתיק, לא השתכנעתי כי המבקש נעדר יכולת לשאת בסכומי אגרה ועירבון כלשהם, ולוּ מופחתים. לעניין זה אציין, בין היתר, כי מן הבקשה והתצהיר התומך בה לא ניתן להבין האם למבקש ולאשתו יש רכוש נוסף מעבר לזה שצוין; כי לא ניתן הסבר באשר למקור המימון לייצוגו של המבקש; כי תדפיסי חשבון הבנק וחיובי האשראי אשר צורפו מתייחסים לתקופה קצרה יחסית; וכי הוצאות התא המשפחתי אשר משתקפות מן התדפיסים האמורים, כמו גם מסגרת האשראי של חשבון הבנק, אינם מעידים על היעדר מוחלט של יכולת כלכלית. יצוין עוד, כי תגובת המשיב 2 מעלה תהיות שונות באשר לשלמותה של התשתית אשר נפרשה על ידי המבקש לעניין מצבו הכלכלי.

לעניין העירבון אוסיף שניים אלה: ראשית , המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס העירבון, ולעניין זה אין די באמירה הכללית לפיה "אין באפשרות הורי הצדדים לעזור לצדדים בכספים נוספים" ( בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)); ושנית , דומה - מבלי לקבוע מסמרות - כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון (וראו לעניין זה את דבריו של כב' השופט נ' הנדל בהחלטותיו מיום 24.7.2014 ומיום 30.7.2014).

על רקע האמור לעיל, סבורני כי המקרה דנן אינו ממין המקרים אשר מצדיק מתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עם זאת, בשים לב, בין היתר, לגישה הגמישה יחסית הנוהגת ביחס לבקשות פטור בגדר הליכי פשיטת רגל, כמו גם לרצון להימנע מ"מעגל שוטה" (לאור העובדה שבקשת רשות הערעור עוסקת אף היא במצבו הכלכלי של המבקש) - רואה אני להעמיד את האגרה על סכום מופחת של 350 ₪ ולקבוע את סכום העירבון על הצד המתון בסך של 5,000 ש"ח. האגרה תשולם תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), והעירבון יופקד תוך אותו מועד, שאם לא כן ההליך יימחק או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.