רע"א 4872/12 אליהו דיאס נ. כונס הנכסים מחוז ירושלים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

בהליך קודם שהגיש המבקש – רע"א 4911/11 – הוגשה בקשה דומה לזו המונחת לפניי, וכך קבעתי:

הבקשה שלפניי אינה נתמכת בתצהיר ובמסמך כלשהו, ואין בה פירוט לגבי הנתונים הרלבנטיים לבדיקת המצב הכלכלי. עם זאת, מן החומר שבתיק עולה כי מדובר במבקש (בלתי מיוצג) שהוכרז פושט רגל, וכי הוא מלין על החלטות שניתנו בגדרי הליך פשיטת הרגל לרבות החלטה בדבר צו מאסר. נראה כי בנסיבות אלה ניתן, ולו לפנים משורת הדין, להיעתר לבקשה כפי שהוגשה לקביעת אגרה וערבון בסכומים נמוכים יחסית. המבקש ישלם אפוא אגרה בסך של 300 ₪, ויפקיד ערבון בסך של 3,000 ₪, תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יידחה לפי העניין, ללא הודעה נוספת (החלטה מיום 4.7.2011).

יצוין כי האגרה שנקבעה שולמה, והעירבון – הופקד.

גם הפעם הגיש המבקש בקשה שאינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, אין בצדה מסמך כלשהו, והפירוט בה לעניין המצב הכלכלי אינו מספק כלל. יצוין כי אין לקבל את טענת המבקש בדבר היעדר מסמכים לעניין המצב הכלכלי; ברי כי באפשרותו להציג, למשל, מסמכי ביטוח לאומי, דפי חשבון מבנק הדואר, וחשבונות שוטפים. לא מיותר לציין כי גם בהליך פשיטת הרגל עצמו נמנע המבקש ממתן פרטים ומהגשת דו"חות – וראו החלטת בית המשפט המחוזי, נשוא ההליך שבכותרת.

המבקש מטעים כי קיבל פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגדרי ע"א 7356/11. אכן כך, אולם זו אינה התמונה כולה. המבקש אמנם קיבל פטור בהתאם להחלטה שניתנה בגדרי רע"א 4911/11, אולם זאת לאחר ששילם אגרה והפקיד עירבון בהליך בקשת רשות הערעור (ראו החלטתי מיום 12.9.2011 ברע"א 4911/11). אין אפוא לראות במתן הפטור (בע"א 7356/11) משום הכרה בחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה ולהפקיד עירבון כלשהם – אדרבא, כאמור, המבקש חויב בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון (ברע"א 4911/11), ועשה כן .

לאור האמור, אין מקום למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. עם זאת, לאור הנסיבות ובשים לב למהות ההליך, ראיתי לנכון, גם הפעם, להעמיד את סכום האגרה על סך של 300 ₪, ואת סכום העירבון על סך של 3,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.