רע"א 4874/16 אוסטרובסקי דימיטרי נ. עו"ד אביב רונן

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 47970-11-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' חן-ברק

ביום 1.6.2016, בגדרה נקבע כי אין מקום להורות על שחרור כספי פיצויים שנצברו לטובת המבקש על מנת שישמשו למחייתו.

1.ביום 14.12.2014 ניתן בעניינו של המבקש צו כינוס והמשיב מונה למנהל מיוחד לנכסיו. כן נקבע, כי על המבקש לשלם לכנ"ר סך של 400 ש"ח לחודש, לטובת נושיו, החל מיום 1.2.2015. דיון בבקשה לפשיטת רגל צפוי להתקיים בסמוך לאחר פגרת בית המשפט החלה בימים אלה (הדיון קבוע ליום 4.9.2016).

2.ביום 17.5.2016 הגיש המבקש "בקשה דחופה להקטנת צו חיוב בתשלומים ולצידה בקשה דחופה לשחרור כספי הפיצויים". המבקש טען כי חל שינוי נסיבות המתבטא בהרעת מצבו הבריאותי, דבר שהוביל לפיטוריו מעבודתו, וכן הולדת בתו בחודש מרץ 2016 (בנוסף לבנו הבכור יליד אפריל 2014). כל אלה הובילו לכך שאין באפשרותו לשאת בתשלומים השוטפים של ביתו ומשפחתו בנוסף לסכומים אותם נדרש לשלם לקופת הכינוס. נוכח המצב הקשה אליו נקלע, המבקש נאלץ ליטול הלוואה בסך של 20,000 ש"ח מחבר. נוכח דברים אלה, ביקש להקטין את החיוב בתשלומים לסך של 150 ש"ח בחודש וכן לאפשר לו לשחרר את כספי הפיצויים הצבורים לזכותו במנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ לצורך מחייתו הבסיסית והחזר ההלוואה.

3.המנהל המיוחד הגיש תגובה לבקשה זו בה טען, בין היתר, כי המבקש לא צירף אסמכתאות בדבר דרגת נכות כלשהי או קביעה בדבר אובדן כושר השתכרות. עוד טען, כי בעצם נטילת ההלוואה יש משום חוסר תום לב מצד המבקש, שכן כך יצר לעצמו חובות חדשים בעודו בהליך פשיטת רגל. בנוסף, טען המנהל המיוחד, כי כספי פיצויי הפיטורין מוקנים לקופת הכינוס של החייב לטובת כלל הנשים, לטובת פירעון החובות. לשיטת המנהל המיוחד, על התא המשפחתי למצות את כושר השתכרותו וכך יהיה ביכולתו לעמוד בצו התשלומים. לפנים משורת הדין, הסכים המנהל המיוחד להפחתת התשלום החודשי לסך של 200 ש"ח למשך שלושה חודשים.

4.בהחלטתו מיום 1.6.2016 הורה בית המשפט המחוזי כי נוכח פיטוריו של המבקש והולדת בתו, יופחת התשלום החודשי לסך של 150 ש"ח לפרק זמן של ששה חודשים, מאפריל 2016 ועד ספטמבר 2016 (כולל) ואילו החל מאוקטובר 2016 יעמוד צו התשלומים על סך של 300 ש"ח. בתקופה זו יפעל המבקש למציאת מקום עבודה. כמו כן קבע, כי אין מקום לשחרר את כספי הפיצויים המוקנים לקופת הכינוס.

5.שתי בקשות לעיון חוזר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחו, מהטעם שכספי הפיצויים מוקנים לקופת הכינוס ככל שיוכרז החייב כפושט רגל.

6.בבקשת רשות הערעור טוען המבקש, כי אי מתן ההיתר לשחרר את כספי הפיצויים גורם לו נזקים בלתי הפיכים וצבירת חובות חדשים, שכן אין בידו אפשרות לפרנס את משפחתו. כספי הפיצויים דרושים למבקש לצורך מחייתו המינימאלית והוצאות שוטפות ולטענתו שגה בית המשפט כשלא התיר לו לשחררם לטובת צרכים אלה.

7.יצוין, כי בקשת רשות הערעור הוגשה כבר ביום 16.6.2016 אולם הגיעה לטיפולי רק בימים האחרונים, משום שתחילה טופלה סוגיית העירבון ולאחר מכן, ככל הנראה, נגרם עיכוב בהעברת התיק לטיפול עקב שביתת עובדי מערכת בתי המשפט.

8.לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) מוקנים כל נכסיו של פושט הרגל לנאמן ונכסים אלה מוגדרים בסעיף 85(1) לפקודה כך: "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו". זאת, למעט חריגים המופיעים בסעיפים 85 ו-86 לפקודה. בהתאם לכך, כל סכום המוקנה לפושט הרגל, הוא נכס המוקנה לנאמן למעט אותו חלק שנדרש לשם מחייתו הבסיסית (ע"א 5388/07 גיל נ' עו"ד אביחי דרזנר , פסקה 8 (1.10.2009)). לענייננו, כספי הפיצויים שנצברו לטובתו של המבקש, ככל שישוחררו, יהיו מוקנים לנאמן לטובת חלוקה לנושים, עם הכרזתו של המבקש כפושט רגל, ככל שיוכרז.

9.במקרה דנן פנה המבקש להליכי פשיטת רגל, ובשלב זה כל סכום שהוא זכאי לו (למעט חריגים) צריך להיות מוקנה לנאמן לטובת חלוקה לנושים, לרבות כספי הפיצויים, ככל שישוחררו (השוו: בש"א (מחוזי תל-אביב-יפו) 11454/07 רייבי ראובן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

(13.4.2008)) . לא נעלם מעיניי מצבו של המבקש נוכח קשייו הכלכליים והבריאותיים. עם זאת, בנסיבות העניין, לא נפלה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי טעות המצדיקה מתן רשות ערעור. לא למותר לציין כי בית המשפט אף בא לקראת המבקש בהקטינו את החיוב החודשי, הנמוך ממילא, המושת עליו, וזאת נוכח הנסיבות האישיות של המבקש.

10.נוכח האמור, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. אין צו להוצאות. העירבון שהופקד יוחזר למבקש.