פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7725/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד חגי פריד
2. האפוטרופוס הכללי
3. הכונס הרשמי מחוז חיפה והצפון
4. רשות המיסים
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 2.10.2018 בפש"ר 18959-11-13,
שניתנה על ידי כב' השופט א' נאמן
בשם המבקש:
עו"ד זיו באסין-בר
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 3:
עו"ד אסף ברקוביץ'
בשם המשיב 4:
עו"ד יואל פוקס
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' נאמן ) בפש"ר 18959-11-13 שניתנה ביום 2.10.2018, בגדרה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: הנאמן ), להורות על העברת החזרי מס שהמבקש זכאי להם, לקופת פשיטת הרגל (להלן: קופת הפש"ר ).
רקע והחלטות קודמות
2.
ביום 19.11.2013 ניתן צו לכינוס נכסי המבקש, וביום 8.5.2017 הוכרז המבקש כפושט רגל ונקבעה בעניינו תכנית פירעון (להלן: תכנית הפירעון ). במהלך הדיון בעניין תכנית הפירעון, ציין המבקש כי בנו מתמודד עם מצב נפשי קשה והוא נדרש לשאת בהוצאות הכרוכות בכך. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו מיום 8.5.2017, בין היתר, כי לקח בחשבון את העובדה שהמבקש ובת-זוגו (להלן: בני הזוג ) טרם מיצו את זכויותיהם בכל הנוגע למצבו הנפשי של בנם מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ), וזאת על-אף שמיצוי זכויות כאמור עשוי להגדיל את הכנסתם בסך של כ-1,000 ש"ח.
3.
ביום 23.5.2018 הודיעה רשות המסים למבקש כי הוא זכאי להחזרי מס עבור השנים 2017-2016 בסך 11,326 ש"ח (להלן: החזרי המס ).
4.
ביום 4.9.2018 הגיש הנאמן בקשה לבית המשפט המחוזי כי יורה על העברת החזרי המס לקופת הפש"ר, וזאת מכוח הוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: הפקודה או פקודת פשיטת הרגל ), שלפיה משהוכרז חייב כפושט רגל – מוקנים נכסיו לנאמן.
המבקש טען בתגובתו כי יש לדחות את בקשת הנאמן, וזאת, בין היתר, משום שהחזרי המס ניתנו לו בשל נכותו הנפשית של בנו וההוצאות הכרוכות בכך. עוד הוסיף המבקש כי בית המשפט המחוזי, בקבעו את תנאי ההפטר המותנה, היה מודע לכך שהכנסתם של בני הזוג, אשר טרם מיצו את זכויותיהם מול המל"ל בקשר עם מצבו הנפשי של בנם, צפויה לגדול. לפיכך, נטען כי יש להעביר את החזרי המס לידי המבקש.
החלטת בית המשפט המחוזי
5.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאמן, וקבע כי אף שהחזרי המס ניתנו למבקש בגין נכותו של בנו, שייכים הם למבקש ולא לבנו, ומשכך – הם מוקנים לנאמן, כאמור בסעיף 42 לפקודה.
על החלטה זו נסבה הבקשה שלפניי.
הבקשה
6.
המבקש שב על טענותיו שהועלו בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיף, בין היתר, כי החזרי מס הניתנים בקשר עם נכות אינם שייכים לנאמן. עוד טוען המבקש כי עמדת כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2 (להלן: הכנ"ר ), לא נשמעה בבית המשפט המחוזי, ואף משכך יש לקבל את הבקשה.
הנאמן סומך את ידיו על החלטתו של בית המשפט המחוזי, וטוען, בעיקרו של דבר, כי מדובר בהחזרי מס עבר, המוקנים למבקש ולא לבנו, ועל כן יש להעבירם לקופת הפש"ר.
הכנ"ר טוען כי במסגרת קביעת תכנית הפירעון, בית המשפט המחוזי קצב סכומים לצרכי המבקש והתלויים בו, ובכלל זה לצרכיו של בנו, וזאת בהתאם להוראת סעיף 111(א) לפקודה. משכך, החזרי המס באים בגדר "סכום עודף" שקיבל המבקש ועל כן מוקנים הם לנאמן, כאמור בסעיף 42 לפקודה. אשר להערת בית המשפט המחוזי בדבר מיצוי זכויותיהם של בני הזוג מול המל"ל, נטען כי כוונתו של בית המשפט המחוזי הייתה לזכותם האפשרית של בני הזוג לקצבת נכות מהמל"ל נוכח מצבו של בנם, ולא להחזרי מס.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סעיף 42 לפקודה קובע כי לאחר שהוכרז חייב כפושט רגל "יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן". בנוסף, סעיף 85(1) לפקודה מגדיר את "נכסי פושט הרגל" כך: "כל נכס שירכוש (פושט הרגל י'ו'), או שיוקנה לו, לפני הפטרו", וזאת למעט חריגים המנויים בסעיפים 86-85 לפקודה. מכאן, שכל סכום המוקנה לפושט הרגל, אשר אינו בא בגדר החריגים האמורים – הוא נכס המוקנה לנאמן.
8.
החזרי המס אינם באים בגדר החריגים, ועל כן הם מוקנים לנאמן. מסקנה זו מתיישבת אף עם התכלית העומדת בבסיס העברת נכסי פושט הרגל לנאמן, להעמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל בידי הנאמן, המאגד את האינטרסים הלגיטימיים הן של פושט הרגל והן של הנושים (ראו: ע"א 404/87 וסינג נ' ורקר , פ"ד מד(2) 593, 599 (1990); בש"א 292/98 ג'רייס נ' המועצה לייצור ולשיווק של ירקות , פ"ד נג(2) 29, 48 (1999); ע"א 5388/07 גיל נ' בן דרור , פסקאות 9-8 (1.10.2009); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 298-297 (מהדורה שלישית, 2010)).
9.
עוד חשוב לציין, כי כעולה מהדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 8.5.2017, בית המשפט היה ער למצבו של בנו של המבקש ולהוצאות הכרוכות בכך, והדבר הובא בחשבון בעת גיבוש תכנית הפירעון וקביעת התשלום החודשי. לפיכך, יש לדחות את טענת המבקש כי החזרי המס נועדו לכיסוי הוצאות הבן, לאחר שהוצאות אלה כבר הובאו בחשבון כאמור לעיל, בעת קביעת תכנית הפירעון.
10.
לאור האמור, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על העברת החזרי המס לנאמן (ראו והשוו: ע"א 5388/07 גיל נ' דרזנר , פסקה 8 (1.10.2009); רע"א 4874/16 אוסטרובסקי נ' רונן , פסקאות 9-8 (10.8.2016)).
11.
עוד אעיר כי יש לדחות את טענת המבקש כי בית המשפט המחוזי לקח בחשבון במסגרת תכנית הפירעון גם הכנסה אפשרית של החזרי מס. אמנם בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו מיום 8.5.2017 את העובדה שבני הזוג לא מיצו זכויותיהם מול המל"ל, כאמור, ואולם פשיטא כי הכוונה היא להכנסות אפשריות בגין קצבת נכות, הניתנת מהמל"ל, ולא להחזרי מס.
12.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י' בשבט
התשע"ט (16.1.2019).
ש ו פ ט ת