רע"א 4875/13 גלפמן יורי נ. בנק הפועלים בע"מ סניף חרוד 576

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.6.2013 (ע"א 34579-01-13, השופט י' אברהם ), שבו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת מיום 25.12.2012 (ת"א 30967-12-10, השופטת ר' גלפז מוקדי ).

2.

ביום 1.10.2007 הגיש המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק ), לבית משפט השלום בנצרת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד יצחק ונלה שניידר (להלן יחד: שניידר ), יפים ציקלר (להלן: ציקלר ) והמבקש. על-פי האמור בתביעה, הבנק העמיד לרשות שניידר הלוואה בסך של 87,000 שקל (להלן: ההלוואה ), ואילו המבקש וציקלר חתמו על ערבות להלוואה זו. מרבית ההלוואה לא נפרעה על-ידי שניידר ולפיכך תבע הבנק משניידר, ציקלר והמשיב לשלם לו ביחד ולחוד סך של 86,559 שקל בגין היתרה הלא מסולקת של ההלוואה (להלן: התביעה הראשונה ). משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן, ניתן ביום 5.12.2007 פסק דין שהורה על קבלת התביעה (להלן: פסק הדין הראשון ).

3.

ביום 20.10.2010 הגיש המבקש לבית משפט השלום בנצרת תביעה כנגד הבנק, ובמסגרתה טען כי נפלו פגמים בכתב הערבות שעליו חתם, ובאופן יותר ספציפי, הבנק הסתיר ממנו מידע רלוונטי והטעה אותו בקשר לחתימה על כתב הערבות (להלן: התביעה השנייה ). בית משפט השלום דחה את התביעה על הסף, וקבע כי הפלוגתאות שאותן העלה המבקש במסגרת תביעתו הן אלה שעלו במסגרת התביעה הראשונה, ועל כן חל במקרה זה השתק פלוגתא, הגם שפסק הדין הראשון ניתן בהעדר הגנה. בית משפט השלום הוסיף וקבע כי לא שגגה גרמה לכך שהמבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרת התביעה הראשונה, בשים לב לכך שהמבקש ידע על כך שהוגשה נגדו תביעה ועורך דין מטעמו אף הגיש בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על חשבון הבנק שלו בעקבות הגשתה. לפיכך, קבע בית משפט השלום כי המבקש פעל בצורה מכוונת ובחר שלא לבקש את ביטול פסק הדין הראשון, אשר ניתן בהעדר הגנה. בית משפט השלום כי אין לקבל התנהגות חסרת תום לב שכזו מצד מתדיין (להלן: פסק הדין השני ).

4.

המבקש ערער על פסק הדין השני לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. לגופו של עניין, הוא קבע כי המבקש יכול היה לדעת כי מצבם הכלכלי של שניידר אינו תקין כבר כאשר חתם על כתב הערבות. מכל מקום, כך נקבע, אין ספק שהמערער יכול היה להעלות את כל טענותיו כטענות הגנה במסגרת התביעה הראשונה. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי בדין נדחתה התביעה השנייה על-ידי בית משפט השלום.

5.

במסגרת הבקשה דנן טוען המבקש כי עניינו מעורר שאלה כללית שעניינה האפשרות שפסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה יקים מעשה בית דין, גם אם הפלוגתאות שעלו בתביעה שבו הוא ניתן כלל לא נדונו למעשה. בהתייחס לנסיבות העניין, טוען המבקש כי הוא עולה חדש שאינו שולט בשפה העברית, ובפועל פנה להגשת התביעה כנגד הבנק רק לאחר שגילה כי האחרון פעל בניגוד לחוק והסתיר ממנו פרטים מהותיים, שלהם לא היה מודע בעת שניתן פסק הדין הראשון.

6.

בד בבד עם הגשת הבקשה דנן, פנה המבקש לבית משפט השלום בנצרת בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין הראשון לצדה של בקשה כזו. לפיכך, הוא ביקש כי הדיון בבקשה שבפני יעוכב עד להכרעה בהליך זה בבית משפט השלום. ביום 21.10.2013 הוריתי כי המבקש יגיש הודעה מעדכנת בהתייחס לתוצאות ההליך בבית משפט השלום עד ליום 30.11.2013 וכי בהמשך לכך יוכרע המשך הטיפול בתיק. ביום 27.11.2013 עדכן המבקש כי הבקשה שהגיש לבית משפט השלום נמחקה בהסכמה, תוך שהמבקש שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה לביטול פסק הדין הראשון.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת הבנק. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה כללית הדרושה להכרעה וחורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור המחייב את התערבותו של בית משפט זה

(ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982)). השאלה הכללית המתעוררת לכאורה בענייננו כבר נידונה בהרחבה והוכרעה על ידי בית משפט זה ברע"א 8973/10 בנק האוצר החייל בע"מ נ' בן ברוך (23.7.2013), שם נקבע כי:

"נתבע בסדר דין מקוצר יהיה מושתק מלהעלות בהתדיינות עתידית לא רק את הטענות אותן העלה במסגרת בקשת רשות להתגונן אותה הגיש, אלא גם את הטענות אשר היה עליו לטעון אך נמנע מכך... נתבע בסדר דין מקוצר אינו רשאי "לשמור" טענות על מנת לנקוט הליכים נוספים לאחר שההליך הראשון כבר הוכרע, ובכך לשוב ולהטריד את התובע באותו עניין, לאחר שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט" (בפסקה 19 לפסק הדין).

8.

אם כן, הכלל המשפטי החל על ענייננו הוא ברור: נתבע שנמנע מלהתגונן מפני תובענה שהוגשה נגדו בסדר דין מקוצר אינו יכול לנסות ולהתבסס בהליך מאוחר יותר על הטענות שהוא יכול וצריך היה להעלות במסגרת הדיון בתובענה המקורית. כלל זה נדרש הן משיקולים של יעילות דיונית בהיבט המערכתי, והן כדי להימנע מהכרעות סותרות בהיבט הנוגע למתדיינים עצמם.

9.

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש יכול היה להעלות את טענותיו עוד במסגרת ההליך שנפתח עם הגשת התביעה הראשונה, ודי בכך כדי להקים מעשה בית דין המצדיק את דחיית התביעה השנייה. זוהי קביעה עובדתית שאיני מוצאת מקום להתערב בה בגדרי "גלגול שלישי", והיא מבוססת היטב על ההלכה הפסוקה. אוסיף ואציין כי לא התרשמתי שלמבקש נגרם עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת הבנק, אין צו להוצאות.