רע"א 4880/05 מאיר מלכה נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בעמ

1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה בקשה לצו מניעה זמני כנגד פינוי המבקש מדירתו. בגין החלטה זו הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור, ובקשה לצו מניעה זמני. הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה ביום 29.5.05, וביום 31.5.05 הוגשה בקשה למחיקת ההליך כולו. בקשה זו נתקבלה, אך המשיב מס' 1 טען כי יש להוציא צו להוצאות לטובתו. מכאן הסוגייה שבפניי.

2.המשיב מס' 1 טוען כי השקיע זמן ומשאבים בהכנת תשובה מפורטת לבקשת רשות הערעור, תשובה אותה אמור היה להגיש עד ליום 23.6.05. עוד נטען כי המשיב מס' 1 עמל על הכנת בקשה למחיקת בקשת הערעור על הסף, ובגין שתי אלה יש לשפות הוצאותיו.

3.המבקש טוען כי אין לשפות את המשיב בגין תגובה שמעולם לא הוגשה, במיוחד לאור העובדה כי אף לא הוכח שתגובה כזו הוכנה, בין על ידי תצהיר ובין על ידי צירוף טיוטה. כן נטען כי הכנת התגובה לא דרשה הכנות רבות, מאחר ולא נתחדשה עובדה כלשהי מאז ההליך בבית המשפט המחוזי. בנוסף נטען, כי המבקש נהג בתום לב ובהגינות עת הזדרז למחוק את ההליך מייד עם דחיית הבקשה לסעד זמני, אשר ייתרה מבחינתו את ההליך. חיובו בהוצאות למרות התנהלות זו מהווה תמריץ חיובי לניהול הליכי סרק. עובדות אלה, יחד עם מצבו הקשה של המבקש, אשר פונה מדירתו, צריכות להביא לדחיית הבקשה.

4.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן נהג המבקש בהגינות עת מחק את ההליך מייד עם דחיית בקשתו לסעד זמני. ההחלטה בבקשה זו ניתנה מבלי שנתבקשה תגובת המשיב ולא הוכח כי נגרמו לו הוצאות וחיוב בשכר טרחה בהליך זה. במצב דברים זה, ובשים לב למהות העניין ומצבו של המבקש, איני מוצא מקום לחייב בהוצאות בהליך זה והבקשה נדחית.