החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 492/08 מוטי לוי נ. קופת חולים לאומית

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · צירוף חוות דעת מומחה בתביעת רשלנות רפואיתבקשת רשות ערעור (רשות לערער) על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון כתב תביעה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לתובע בתביעת רשלנות רפואית לתקן את כתב התביעה ולצרף חוות דעת נוירוכירורגית נוספת. נקבע כי אין עילה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, בשל נימוקים דיוניים ומהותיים כאחד. לא נפסקו הוצאות משלא נתבקשה תשובה.

העובדות

המבקש, התובע בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בשנת 1999, ביקש לצרף חוות דעת נוירוכירורגית נוספת לכתב התביעה. בתיק כבר קיימות חוות דעת מומחים, לרבות בתחום הנוירוכירורגיה. בסיס הבקשה היה טענה להיעלמות מסמכים וגילוי מאוחר של צילומי הדמיה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות דעת נוירוכירורגית נוספת?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בבקשה לצירוף חוות דעת נוספת כאשר הנימוקים דיוניים ומהותיים כאחד ולא נמצאה עילה להתערבות.

    ״לא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול דעתו ובנימוקיו של בית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשלנות רפואית
  • תיקון כתב תביעה
  • נוירוכירורגיה
  • צילומי הדמיה
  • עיוות דין
  • שיקול דעת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

492/08

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

המבקש:

מוטי לוי

נ ג ד

המשיבות:

1. קופת חולים לאומית

2. הסתדרות מדיצינית הדסה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום

12.12.07 בת.א. 1410/99 שניתנה על-ידי כבוד השופטת מ' מזרחי

בשם המבקש:

עו"ד עמוס גבעון

החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש – התובע בעילה של רשלנות רפואית – לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות-דעת נוירוכירורגית. מ דובר בכתב תביעה משנת 1999, כאשר בתיק כבר קיימות חוות-דעת, לרבות בתחום הנוירוכירורגיה. בבסיס בקשתו של המבקש לצירוף חוות-הדעת הנוספת עומדת טענתו בדבר היעלמותם של מסמכים וגילוי מאוחר של צילומי הדמיה. החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה נשענת על נימוקים שונים, המתייחסים לשלב המתקדם שבו מצוי הדיון, להיעדרו של תצהיר מטעם המבקש, לכלליותה של הבקשה ולכך שבית המשפט לא שוכנע בנסיבות העניין כי קיים צורך בחוות-הדעת הנוספת. בית המשפט הדגיש: "לא מצאתי גם כי הגשת חוות דעתו של ד"ר היילברון [המומחה הנוסף] נחוצה כדי למנוע עיוות דין, במיוחד נוכח זאת שהוא אינו חולק על חוות דעתו של ד"ר גרושקביץ [המומחה הקודם]". בית המשפט הטעים כי לא הוכח שהמסמכים אשר לפי טענת המבקש הועלמו או לא גולו לו בשלבים מוקדמים יותר של הדיון, היו נחוצים למומחה לצורך הכנת חוות-הדעת העדכנית.

המבקש משיג על החלטה זו. עיינתי בטענותיו, אולם לא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול דעתו ובנימוקיו של בית המשפט המחוזי – נימוקים דיוניים ונימוקים שבמהות. לכן, הבקשה נדחית, ומשלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' באדר ב התשס"ח (16.3.2008).

המשנה-לנשיאה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בבקשה לצירוף חוות דעת נוספת כאשר הנימוקים דיוניים ומהותיים כאחד ולא נמצאה עילה להתערבות.