רע"א 4923/07 יעקב אליאס נ. עמיגור ניהול נכסים בע''מ

1.

בתאריך 26.3.06 ניתן פסק דין בבית משפט השלום באשקלון (כבוד השופט ד' חסדאי), במסגרתו התקבלה תביעת המשיבה לפינוי המבקש מדירתו (להלן: פסק הדין ), כאשר ביצועו של פסק הדין עוכב עד לתאריך 1.8.06. בהליך זה, כמו גם בכל ההליכים המשפטיים שבאו בעקבותיו, ייצג המבקש את עצמו. על פסק הדין של בית משפט השלום, הגיש המבקש הודעת ערעור מודפסת במכונת כתיבה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' טימור). בישיבת קדם משפט שנערכה בתאריך 3.10.06 הורה בית המשפט למבקש להגיש תוך 30 ימים הודעת ערעור מתוקנת ועיקרי טיעון, תוך מתן הוראות באשר למתכונת ולתצוגה הממוחשבת בה עליהם להיכתב. משפגו 30 הימים האמורים והמבקש הגיש את הודעותיו באופן שאינו עונה על החלטת בית המשפט, פנתה המשיבה לבית המשפט בבקשה למחיקת הערעור. בית המשפט נתן למבקש ארכה נוספת בת 30 ימים לבצע את האמור, תוך שהתנה את המשך הטיפול בערעור בכך שהמבקש ישלם 1,500₪ למשיבה בגין הוצאותיה. המבקש לא עמד אף בארכה זו, ולבקשתו ניתנה לו ארכה נוספת בת 60 ימים. בשלב זה פנה המבקש לעזרת "ארגון מתנדבים", שסייע לו בהגשת הודעת ערעור ועיקרי טיעון שנתקיימו בהם התנאים אותם הציב בית המשפט.

2.

במהלך הארכות שניתנו למבקש לבצע את הוראות בית המשפט פג צו עיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום, ולפיכך, פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל לפינוי המבקש מדירתו. בתגובה, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי – ערכאת הערעור – בבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי הורה למבקש להפנות את בקשתו לערכאה הדיונית, קרי בית משפט השלום. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שמספרה 1551/07. בתאריך 5.3.07 נתתי החלטה בבקשה זו, לפיה יש מקום להשיב את הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי אשר ידון בה לגופו של עניין, לאור התקיימותם של תנאי סעיף 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. החלטותיו של בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע, לרבות סירוב לטפל בעניין מאחר שלא הוגשה בקשה בנושא, נחזו למבקש כהפרת ההחלטה ברע"א 1551/07, ולפיכך הגיש הודעה בנושא לבית משפט זה, בה ביקש צו עיכוב ביצוע ארעי בעניינו. בקשה זו נדחתה מהטעם שהערכאה האמונה על הטיפול בעניין היא בית המשפט המחוזי.

בתאריך 22.4.07 קבע בית המשפט המחוזי כי למבקש עומדים 15 ימים לשלם את הסכום אותו התבקש לשלם, תוך שהתנה את המשך הטיפול בהליכים, לרבות בקשת עיכוב הביצוע, בתשלום זה, וקבע שאם לא ישולם, ימחק הערעור.

3.

על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.4.07 הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. לטענת המבקש, התשלום שהושת עליו אינו מוצדק בהתחשב בכך שאינו מיוצג ואינו בקיא באופן הראוי להגשת הודעות לבית המשפט, ונוכח העובדה שנכון להיום הוא מילא אחר הוראותיו של בית המשפט. לדידו, אין זה הוגן להתלות את גורל הערעור, שנסוב על פינויו מדירת מגוריו, בתשלום כספי בגין פגמים טכניים. משכך, מבקש הוא לבטל את החיוב בסך 1,500 ₪ שהושת עליו, ולחילופין להתנות אותו בתוצאות ההליך. כמו כן מבקש הוא להורות לבית המשפט המחוזי לדון בבקשת עיכוב הביצוע.

4.

בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש לצד בקשת רשות הערעור, הוא מתאר התפתחות נוספת שעניינה החלטת בית המשפט המחוזי ליתן החלטה בעניינו רק לאחר שתוכרע בקשת רשות הערעור שבפניי. המשיבה טענה כי בית משפט זה נתן החלטה בנושא, ומשקיבל בית המשפט המחוזי את טענתה, קבע כי אם לא ישלם המשיב תוך שבוע ימים את הסכום בו חוייב, ימחק הערעור. אציין, כי עיון בטענות המבקש ובמסמכים שצורפו, מעלה כי נפלו טעויות בהצגת הדברים מצידם של המבקש, המשיבה ובית המשפט המחוזי. בקליפת האגוז אומר כי מוקדה של הטעות הוא בכך שהודעותיהם של המבקש והמשיבה והחלטות בית המשפט המחוזי בעניין ניתנו עוד בטרם נתקבלה רשות הערעור שבפניי בבית משפט זה, ונראה כי הן התייחסו להחלטות שנתן בית המשפט באשר לבקשה הקודמת שהגיש המבקש – רע"א 1551/07.

5.

על אף

שאני מבינה לליבו של המבקש השואף לקדם את הטיפול בענייניו, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה. עניין עיכוב הביצוע נדון בבית משפט זה בעבר ואף ניתנו בו מספר החלטות. כאמור בהחלטה מתאריך 10.4.07, הגורם האמון על הטיפול בנושא הוא בית המשפט המחוזי, ולפיכך, בקשות שונות בנושא יש להפנות אליו.

אף הטענות בדבר עיוות הדין שנגרם למבקש בגין החיוב שהושת עליו, אין בהן כדי להצדיק את קבלת הבקשה. נכון הדבר שבית משפט זה ראה לעיתים לקבל, לפנים משורת הדין, בקשות רשות ערעור, במקרים בהם קופחו זכויותיו של בעל דין בשל כך שלא היה לו יומו בבית המשפט (ראו למשל: רע"א 4189/05

בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 2.10.05)). יחד עם זאת איני רואה בטענות אלה כמצדיקות התערבות בעניין. המבקש לא צירף מסמכים הנוגעים למצבו הכלכלי, ומשכך, לא עלה בידו לבסס את טענתו כי אין ביכולתו לשלם את הסכום האמור (לעניין הוכחת מצב כלכלי ראו למשל: רע"א 7842/99 פנחסי נ' פנחסי (טרם פורסם, 7.4.00) ; רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים (לא פורסם, 13.9.90); ע"א 8223/98

שאול נ' חיים פרידמן (טרם פורסם, 7.4.00)).

לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.