פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4951/05
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
אהרון פוקס
נ ג ד
המשיבים:
1. הדר חברה
לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד נפגעי רכב בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בחיפה בת.א.
306/99 שניתנו על-ידי כבוד הסגן-הנשיא ג' גינת
בשם המבקש: עו"ד י'
ברזילי
בשם המשיבים: עו"ד ח'
גלזר
החלטה
המבקש נפגע בתאונת דרכים, והגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשלה-1975. ביום 21.4.2005 הורה בית המשפט המחוזי, "על יסוד המוסכם בין הצדדים", למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי – הוא ד"ר שדה. מינוי זה בא תחת מינויו של המומחה פרופ' שרף, שנפטר למרבה הצער. במסגרת אותה החלטה מצא בית המשפט כי אין מקום בשלב זה להעביר את חוות הדעת של פרופ' שרף ז"ל לידי ד"ר שדה. עוד החליט בית המשפט לדחות את בקשת המבקש להורות למשיבים לחשוף ראיות שברשותם. על החלטות אלה כולן מלין המבקש בפני. בהחלטה אחרת, מיום 20.4.2005, נמנע בית המשפט מלחייב את המשיבות להגיש תצהירים לאלתר, וגם על כך משיג המבקש.
החלטתי לדון בבקשה, ככל שהיא נוגעת לעניין הצגת חוות הדעת של המומחה שנפטר בפני המומחה שבא תחתיו, כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.
ברע"א 2033/94 צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' פרטוק , תק-על 94(2) 85, נפסק כי ככלל, אין מניעה להציג חוות-דעת של מומחה אחד בפני מומחה אחר שמונה באותו תיק. נמצא, כי חזקה על מומחה המתמנה על ידי בית המשפט שיידע לקבוע ממצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם אם מונחת בפניו חוות דעת של מומחה בלתי תלוי אחר, אשר נמצא ראוי וכשר לשמש מומחה מטעם בית המשפט באותה פרשה (ראו גם בר"ע 333/89 שילוח
חברה לביטוח בע"מ נ' ידידים , פ"ד מג(4) 375). על בסיס הנחה דומה פסקו בתי המשפט המחוזיים לא אחת כי ככלל יש לאפשר הגשת חוות דעת של מומחה שנפטר לעיונו של המומחה שמונה במקומו. כך, למשל, בבש"א (חיפה) 11401/00 עטילה פרידה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , תק-מח 2000(3) 30992, נפסק כי:
הצורך במינויו של מומחה רפואי חדש נוצר לא מחמת פגם כלשהו בחוות הדעת של המומחה המנוח אלא אך ורק מחמת פטירתו המצערת.
בחוות הדעת הרפואיות של הד"ר י. פישמן גלום מידע רפואי רב חשיבות, למשל ביחס לממצאי הבדיקות שעשה הרופא המנוח לתובעת, תוך מתן אפשרות להשוות בין ממצאי בדיקה קודמת שערך הרופא המנוח לתובעת לבין ממצאי בדיקה מאוחרת יותר שערך.
אינני רואה כל טעם שבדין או בהגיון מדוע לאבד מידע רפואי כה חשוב, שעשוי להיות כלי עזר חיוני בגיבוש המסקנות הרפואיות הנכונות, ובעקבותיהם המסקנות המשפטיות הנכונות הנגזרות ממסקנות אלה, לצורך קביעת שיעור הנזק שנגרם לתובעת מחמת התאונה הנדונה.
ראו גם בש"א (חיפה) 4757/03 בן גיגי שמעון נ' בן דוד מיטל , תק-מח 2003(2) 10445; בר"ע (ירושלים) 3259/01 כלימי חוה נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ , תק-מח 2003(3) 3203). כך, "עקרון הניטראליות" (כלשונו של פרופ' י' אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, תשס"ה) 467) הוא שהתווה את הדרך: חוות דעת של מומחה ניטראלי ואובייקטיבי – ומומחה שמונה מטעם בית המשפט בכלל זה – אין בעיקרון סיבה למנוע את הצגתה בפני מומחה אחר, אם כי סיבה כזו עשויה להימצא בנסיבותיו של מקרה פרטי זה או אחר.
מדיניות זו נראית לי נכונה, הכל, כאמור, ככל שבית המשפט אינו מתרשם כי ישנן נסיבות ספציפיות אשר בגינן אין זה ראוי שהמומחה החדש ייחשף לחוות הדעת הקודמת. בענייננו, לא מצאתי נסיבות כאלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, וגם לא בתגובת המשיבות. יש אפוא להתיר הצגת חוות הדעת של פרופ' שרף ז"ל לעיונו של ד"ר שדה. במסקנתי זו יש כדי לייתר את השגות המבקש על עצם ההחלטה בדבר מינוי המומחה החלופי; זאת, משום שטענת המבקש היא כי הסכמתו למינוי המומחה החלופי היתה מותנית שאפשרות להציג בפני זה האחרון את חוות הדעת של קודמו המנוח.
לא מצאתי עילה להתערב ביתר העניינים המועלים בבקשה.
בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בשבט התשס"ו
(20.2.06).
ש
ו פ ט