רע"א 4967/01 ורדי אילן נ. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

1.המבקש הגיש תובענה לבית המשפט המחוזי לתשלום נזקיו עקב תאונת דרכים בה נפגע. במסגרת התובענה עתר למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי, על פי סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975- ( להלן: חוק הפיצויים ). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, וקבע כי בירור התובענה ימתין עד לקביעת הנכות הרפואית הצמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ( להלן: המל"ל ). בית המשפט הבהיר, כי בנסיבות המקרה, בהן פעל המבקש בחוסר תום לב בכך שזנח את הליך קביעת הנכות בפני המל"ל, אין מקום למנות מומחה מטעמו של בית המשפט. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור.

הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

2.ההלכה היא, כי הוראת סעיף 6ב' לחוק הפיצויים אינה מטילה על התובע חובה לפנות בתביעה לקביעת נכות על פי דין. לנפגע תאונת דרכים, שהיא גם תאונת עבודה, הזכות שימונה מומחה רפואי על מנת שיקבע את דרגות נכותו. אין מחייבים אותו לפנות אל המל"ל לצורך קביעת דרגת נכותו עקב התאונה, שאז זו תחייב גם במסגרת תביעתו לפי חוק הפיצויים (מכוח סעיף 6ב' של החוק). עם זאת, במקרים בהם ועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי כבר בדקה את הנפגע והיא אמורה לפרסם את תוצאותיה תוך זמן קצר, רשאי בית המשפט להחליט שלא למנות מומחה רפואי מכוח סעיף 6א', אלא להמתין להכרעת הוועדה ולחסוך בכך את עלויות הדיון (ראו ע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו , פ"ד מז(4) 89).

3.התאונה בה נפגע המבקש הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. ועדה רפואית שבדקה את המשיב מטעם המל"ל קבעה כי אין לו נכות בתחום הנוירולוגי. כמו כן, נקבעה לו נכות רפואית זמנית בתחום האורטופדי. ביום 11.9.00 קיבל המבקש הודעה מן המל"ל, לפיה תביעתו לקביעת דרגת נכותו נדחתה בשל אי התייצבות לבדיקה רפואית כפי שנדרש.

את החלטתו שלא למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי, נימק בית המשפט בכך שהמבקש הזניח את הליכי הבדיקה הרפואית על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל, וכי התנהגותו בנושא זה לוקה בחוסר תום לב. על יסוד ממצא זה סרב למנות מומחה רפואי, והורה שבירור התובענה ימתין עד לקביעת נכותו הרפואית הצמיתית של המבקש על ידי המל"ל.

4.מתוך עובדות המקרה שהובאו בפני, עולה שלא היה מקום לייחס למבקש התנהגות הנגועה בחוסר תום לב. מהמסמכים שהוגשו בפני, מסתבר שאי הופעתו לבדיקה רפואית בפני רופא עיניים, אליו הופנה על ידי המל"ל, נבע מכך שהיה מאושפז בבית חולים במחלקה אורטופדית, ללא יכולת להלך. אמו אף פנתה בבקשה בכתב אל המל"ל לדחות את מועד הבדיקה. למכתבה צרפה אישור על היות המבקש מאושפז. בשל השתלשלות דברים זו אף פנה המבקש, לטענתו, בערעור לבית הדין לעבודה, בו ערער על ההחלטה לדחות את תביעתו מהמל"ל.

מנסיבות אלה מתבקשות מספר מסקנות. ראשית, אין כל הצדקה להמתין עתה פרק זמן ניכר עד שעניינו של המבקש יוברר בבית הדין לעבודה, ואם טענותיו שם תתקבלנה - בפני הוועדה הרפואית של המל"ל. מדובר בפרק זמן ארוך, ועל פי הלכת טטרו הנ"ל אין עילה לחייב את המבקש להמתין עד גמר בירורים אלה ולעכב את המשך ההליכים בתביעתו. היה ותביעתו מהמל"ל תדחה, במקרה כזה בודאי אין עילה לעכב את מינויו של מומחה רפואי על ידי בית המשפט. שנית, לא היה מקום לייחס לו התנהגות בחוסר תום לב, ובלאו הכי, על פי ההלכה בפרשת טטרו הנ"ל, היה מקום למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי ולא להמתין לקביעת דרגת הנכות ע"י המל"ל.

הערעור מתקבל, ומוחלט בזה שעל בית המשפט המחוזי למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר יבדוק את המבקש, וימציא את חוות דעתו לבית המשפט.

המשיבה תשא בהוצאות המבקש בסך 10,000 ש"ח.