פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4975/13
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. רוט נבט מכוני שמיעה והתפתחות הילד
בע"מ
2. רחל רוט
נ ג ד
המשיב:
אברהם לחיאני
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 10.6.2013 ברע"א 9800-05-13 שניתנה על ידי כב'
הנשיא י' אלון
בשם המבקשים:
עו"ד דוד א' גיל
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' הנשיא י' אלון ) ברע"א 9800-05-13 שניתנה ביום 10.6.2013.
1.
המשיב השכיר למבקשת 2 נכס מקרקעין בעיר קרית גת למטרות מסחריות (להלן: הנכס ). המבקשת 2 הפעילה בנכס, באמצעות המבקשת 1, עסק למכירת מכשירי שמיעה ומתן טיפולים בתחום ליקויי שמיעה ודיבור. כעבור תקופה התגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע להסכם השכירות שנכרת ביניהם, והצדדים הגישו תביעות הדדיות לבית משפט השלום בקרית גת. המשיב טען בתביעתו כי נגרמו לנכס נזקים המזכים אותו בפיצוי מוסכם מטעם המבקשות, ואילו המבקשות טענו להפרת הסכם השכירות מצד המשיב. הדיון בתביעות אוחד לבקשת המבקשות ביום 3.2.13. המשיב הגיש ביום 17.2.13 כתב הגנה לכתב התביעה מטעם המבקשות. ואולם ביום 22.7.13 הגיש הלה, מבלי שניתנה לכך רשות בית המשפט ומבלי שהתבקש קודם על-ידו פיצול סעדים, תביעה שכנגד (וזאת בנוסף לתביעתו המקורית). המבקשות עתרו לסילוק התביעה שכנגד על הסף נוכח הפגמים שנפלו בהגשתה.
2.
בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופטת נ'
חת מקוב ) דחה בהחלטתו מיום 4.4.13 את הבקשה, תוך חיוב המשיב בהוצאות. נקבע כי אמנם לא פעל המשיב בהתאם לסדרי הדין, אולם משטרם התקיים דיון באיזה מבין ההליכים שבין הצדדים, ראוי לאפשר למשיב לתקן את טעותו, וזאת לשם ייעול ההליך.
3.
על החלטתו של בית משפט השלום הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 10.6.13, תוך שנקבע כי החלטת בית משפט השלום "נכונה, מאוזנת וראויה" וכי אינה מגלה עילת התערבות של ערכאת ערעור.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. בבקשתן טוענות המבקשות כי החלטת בית המשפט המחוזי סותרת את תקנות סדר הדין האזרחי ואת פסיקתו של בית משפט זה. לטענתן, שתי התביעות שהגיש המשיב מתייחסות לאותה עילה ולאותו סעד, ומשכך לא ניתן היה להגיש את התביעה השנייה, היא התביעה שכנגד, מבלי לבקש פיצול סעדים. בהקשר זה סוקרות העותרות את פסיקתו של בית משפט זה בנוגע לסדרי הדין בהליך האזרחי. כמו כן, מעלות המבקשות טענות נוספות בנוגע לפגמים שנפלו, לטענתן, בהגשת התביעה שכנגד על-ידי המשיב. המבקשות מטעימות כי לא ניתן היה לרפא פגמים אלה באמצעות פסיקת הוצאות המשפט לחובת המשיב, אלא היה על בית משפט השלום, כך הטענה, לסלק את התביעה שכנגד שהגיש המשיב על הסף.
5.
עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. הבקשה תחומה בעובדותיו של המקרה הנידון ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים בהכרעה בה, ולכן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כל שנטען בבקשה הוא כי החלטותיהן של הערכאות דלמטה הן החלטות שגויות המנוגדות לדין הקיים. גם לו הייתי מקבלת טענת זו, ואיני קובעת מסמרות בדבר, לא היה בכך כדי לסייע למבקשות, שכן, כידוע, טעות ביישום הדין אינה מהווה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים (רע"א 4976/96 אומגה סחר בינלאומי וכח אדם בע"מ נ' ואזנה (18.11.96)). הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לשאלות בעלות אופי דיוני מובהק כגון דא, אשר ערכאת הערעור ככלל לא תתערב בהן, לא כל שכן ערכאת ערעור "בגלגול שלישי" (רע"א 973/07 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' בן אליעזר , פס' ה' (14.3.08)).
הבקשה, איפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א באלול התשע"ג (27.8.2013).
ש ו פ ט ת