פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5004/08
בפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקשים:
1. נורמן קרמנשהצ'י
2. אירג' קרמנשהצ'י
נ ג ד
המשיבים:
1. ד"ר השמטולה קרמנשהצ'י
2. עו"ד דוד שוטנפלס
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו מיום 22.5.08
בבש"א 10211/08 ומיום 27.5.08 בבש"א 10695/08 (ה"פ 427/05)
שניתנו על-ידי כב' השופט נ' ישעיה
בשם המבקשים:
עו"ד א' חסטר
בשם המשיב 1:
עו"ד ע' צור ועו"ד א' טננבאום
המשיב 2:
בעצמו
החלטה
1.
בית המשפט המחוזי הנכבד קבע בהחלטתו מתאריך 27.5.08 כי התובענה בה"פ 427/05 (מחוזי – ת"א) (להלן: התובענה ) מהווה "תיק גמור שניתן בו כבר פסק דין", וסירב ליתן פסק דין כמוסכם בין הצדדים, אשר יאפשר את העברת הליכי כינוס הנכסים בחברה, נשוא הבקשה – למסלול ההוצאה לפועל. חרף הסכמת המשיבים לבקשת רשות הערעור, אין מקום לכך שבית משפט זה יבטל את החלטת בית משפט המחוזי, יחליט כי אין מדובר ב"תיק גמור שניתן בו כבר פסק דין", וייתן פסק דין בהתאם לבקשה המוסכמת של הצדדים. בפרט נכון הדבר כאשר אין בפני בית משפט זה את התובענה ואת כל ההחלטות שניתנו בה (שלטענת בעלי הדין מהוות כולן החלטות ביניים) – והרי רק עיון בחומר זה מאפשר מתן החלטה כי טעה בית המשפט המחוזי בקובעו את שקבע. בנסיבות הענין – לא ניתן גם לומר כי נוסח פסק הדין המוצע בידי הצדדים, מהווה נוסח הולם לפסק דין בהמרצת הפתיחה שהגישו המבקשים.
בהנחה שאכן ניתן בתובענה פסק דין, כפי קביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, יכולים המבקשים – המעונינים להעביר את הליכי כינוס הנכסים למסלול ההוצאה לפועל - לפעול בהתאם להוראת פרק ה' ל חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 . לחלופין (אם כגישת המבקשים טרם ניתן פסק דין סופי בתובענה), הרי שהם יכולים לפנות בבקשה ראויה לבית המשפט המחוזי הנכבד, ולהציג בפניו תמונה עובדתית סדורה ומלאה (תוך קיום ההנחיות שנקבעו בהחלטתו מתאריך 27.5.08), אשר תבהיר מדוע אין מנוס ממתן פסק דין בתובענה, ומדוע נוסח פסק הדין המוצע על ידם הוא הולם בנסיבות העניין.
2.
באשר לבקשתם החלופית של המבקשים, להארכה נוספת של תוקף מינויים של כונסי הנכסים (שפג בתאריך 31.5.08) עד לתאריך 31.10.08: בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו מתאריך 22.5.08 כי: "לא ברור לי מדוע עלי להאריך שוב ושוב את תוקף המינוי. מדובר בתיק גמור שההליכים בו הסתיימו. אם יש הסכמה לכונס נכסים ניתן לעשות זאת גם באמצעות ההוצל"פ". שוב, ככל שהמדובר בתובענה שנסתיימה, אכן אין מקום לכך שבית המשפט ימשיך ויעסוק בהארכת תוקף מינויים של כונסי הנכסים, ואין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בענין.
עם זאת, יש לאפשר לבעלי הדין לבצע את הפעולות הנדרשות לשם העברת המשך הליכי הכינוס למסלול ההוצאה לפועל (בין אם כאמור בסעיף 1 סיפא להחלטתי זו ובין אם בכל דרך אחרת שימצאו בעלי הדין לנכון), ולמנוע את הנזקים הנובעים, לטענת המבקשים, מהפסקת פעילותם של כונסי הנכסים החל מתאריך 31.5.08, בהיעדר החלטה המאריכה את תוקף מינויים. לפיכך, מוארך בזאת תוקף מינויים של כונסי הנכסים, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מתאריך 21.1.06 – ממועד החלטתי זו ועד לתאריך 31.7.08, או עד להחלטה אחרת של בית המשפט המוסמך, לפי המוקדם. סוגיית שכר טרחתם של כונסי הנכסים, יידון בהמשך ההליכים בבית המשפט המחוזי, או במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לפי העניין.
3.
בכפוף לאמור בסעיף 2 סיפא לעיל – בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ט בסיון התשס"ח (22.6.08)
ש ו פ ט