רע"א 5042/00 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ. משה בס ובניו מוסך עלית (

1.המשיבה (להלן: בס) הגישה כנגד המבקשת (להלן: מתן) וחברה נוספת כתב-תביעה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו נטען, כי מתן הפרה חוזה שנכרת בינה לבין בס ולפיו הוענקה לבס בלעדיות בהפצתה ושיווקה של מערכת אזעקה שפיתחה מתן. הסעד שהתבקש על-פי כתב-תביעה זה בכל הנוגע למתן, היה צו-מניעה, האוסר על מתן למכור את מערכת האזעקה, אלא לבס בלבד.

מתן הגישה כתב-הגנה, בו הכחישה את מרבית טענותיה של בס, לרבות את עצם קיומו של חוזה מחייב בינה לבין בס, וכן טענה כנגד האופן בו הציעה מתן לפרש את ההסכמות ביניהן. בהמשך, הגישה מתן בקשה לתיקון כתב ההגנה כך שתתווסף טענה חלופית, לפיה אף אם נכרת חוזה בינה לבין בס, בנסיבות שנוצרו מתקיים תנאי מפסיק בהסכם, ועל-כן חדל החוזה מלהתקיים.

2.בית-המשפט המחוזי (השופט אמנון סטרשנוב) התיר למתן לתקן את כתב-ההגנה כמבוקש, וכן התיר לבס להגיב לתיקון כתב-ההגנה ולהגיש כתב-תביעה מתוקן.

בכתב-התביעה המתוקן שינתה בס את הסעד המבוקש על-ידה כך שהתביעה הפכה לתביעה כספית, וכן הוספו טענות עובדתיות חדשות. בתגובה לתיקון זה טענה מתן, כי אין מדובר בתיקון כתב-תביעה, אלא בהגשת תביעה חדשה לחלוטין, וממילא, משנזנחה בקשתה של בס למתן צו-מניעה, דין התביעה להידחות. על-כן ביקשה מתן לדחות את תביעתה של בס.

בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת מתן, מהטעם שלאחר שתיקן אחד מבעלי הדין את כתב הטענות שהגיש, קמה זכות לצד שכנגד לתקן את כתב הטענות שלו, אף בנושאים שאינם נובעים מהתיקון, וזאת על-פי הוראת תקנה 94 לתקנות סדר-הדין האזרחי, תשמ"ד1984-.

3.מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, בגידרה חזרה מתן על טענותיה, כפי שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי.

בתגובתה לבקשה טענה בס, כי משתיקנה מתן את כתב-ההגנה שהגישה, קמה לה זכות לתקן את כתב-התביעה, אף בנושאים שאינם עולים ישירות מהתיקון בכתב ההגנה. לחלופין נטען, כי בהחלטת בית-המשפט המחוזי ניתן לראות מתן רשות לתיקון המבוקש.

4.על-פי הוראת תקנה 94 לתקנות סדר-הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, מקום בו הגיש בעל-דין כתב-טענות מתוקן, קמה זכות לצד כשנגד לתקן את כתב-טענותיו שלו, בתוך הזמן הקבוע לכך בתקנות. זכות זו של בעל-הדין שכנגד אינה מוגבלת לנקיטת עמדה כנגד הטענה החדשה שהופנתה כלפיו, אלא רשאי הוא להעלות כל טענה חדשה שברצונו להשמיע. זאת בכפוף לחובה לאמת בתצהיר כל טענה עובדתית חדשה, וכן בכפוף לסמכות בית-המשפט שלא להתיר תיקון אשר עשוי לגרום לעיוות-דין לצד שכנגד. ראו גם י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בע' 364-363.

עם-זאת, מקום בו תוקן כתב-תביעה על-ידי הוספת טענות חדשות, יש לאפשר לנתבע להתגונן כנגד הטענות החדשות שהועלו כנגדו בלבד, על-ידי מתן רשות לתיקון כתב-ההגנה.

מכאן, שעם תיקון כתב-ההגנה של מתן, קמה זכות לבס לתקן את כתב-התביעה שהגישה. זכות זו אינה מוגבלת לנקיטת עמדה כנגד הטענה שהעלתה מתן בכתב-ההגנה המתוקן. בנוסף, כתב-התביעה בנוסחו המתוקן הובא בפני בית-המשפט המחוזי, אשר אישר את התיקון המבוקש לגופו של עניין. עם-זאת, בכדי להבהיר את גדר המחלוקת בין הצדדים, ובכדי למנוע עיוות-דין, יש לאפשר למתן להתגונן כנגד טענות חדשות שהועלו בכתב-התביעה המתוקן, על-ידי תיקון כתב-ההגנה מטעמה.

בכפוף לאפשרות שניתנה למתן לתקן את כתב-הגנתה כאמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.