רע"א 5055/09 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופטת ע' ארבל :

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטות א' קובו-ס"נ, מ' רובינשטיין-ס"נ, ע' צ'רניאק) אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ח' ריש-רוטשילד) שהכריז על שניים מילדיה הקטינים של המבקשת כברי אימוץ וקבע כי האימוץ יהיה סגור.

רקע עובדתי

1.

למבקשת ובעלה, אשר עלו ארצה בשנת 1996, נולדו מנישואיהם חמישה ילדים.

כל הילדים הוצאו ממשמורת הוריהם בצו בית משפט לנוער והוכרזו כקטינים נזקקים, זאת על רקע התמכרותה של המבקשת לסמים וגניבות שביצעה ולימדה את ילדיה לבצע על רקע זה. צווי הנזקקות הוארכו מעת לעת.

2.

בקשה זו עניינה בשני הילדים הקטנים ביותר, קטין יליד 2002 וקטינה ילידת 2006. הקטין נולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה מסמים. בשנת 2004 הוצא הקטין ממשמורת המבקשת ובעלה והוכרז כקטין נזקק. מאז שנת 2005 שוהה הקטין אצל משפחה אומנת חסויה. הקטינה אף היא נולדה כשהיא סובלת מתסמונת גמילה מסמים. בשנת 2007 הוצאה הקטינה ממשמורת המבקשת ובעלה והועברה למשמורת רשות הסעד. לאחר ששוחררה מבית החולים הועברה למעון חסוי של השירות למען הילד. בחודש מאי 2007 הוכרזה כקטינה נזקקת. כיום אף היא שוהה אצל משפחה אומנת המבקשת לאמצה.

3.

מפסקי הדין של הערכאות דלמטה עולה כי לאחר הוצאת הילדים ממשמורת הוריהם חטפו ההורים שניים מהם ממקלט החירום ועל כך הורשעו בעבירות של חטיפת קטין ושיבוש הליכי משפט. המבקשת נידונה, בצירוף תיקי רכוש וסמים אחרים שנפתחו נגדה, ל-24 חודשי מאסר. לאחר שהשתחררה מהמאסר שבה המבקשת להתגורר עם האב והשניים הביעו רצונם להשיב את הילדים למשמורתם. הוחלט על שלושה חודשי ניסיון של פגישות בין ההורים לילדיהם. למרות זאת, המשיכה המבקשת לצרוך סמים וסירבה להליכי גמילה ושיקום. לפיכך הוחלט על הפסקת הביקורים בין המבקשת לקטין. לאב ניתנה האפשרות להמשיך להיפגש עם הקטין אך הוא לא מימש אפשרות זו. טרם הגשת הבקשה למתן צו אימוץ לא ראו ההורים את הקטין מזה שנה וחצי. באשר לקטינה לא הביעו המבקשת והאב התעניינות במצבה ורק בהגיעה לגיל שבעה חודשים התקיימו שלושה מפגשים אשר הופסקו לאחר מכן בשל אי הגעתם של ההורים.

4.

ביום 16.12.07 פנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להכריז על הקטינים כברי אימוץ ללא צמצום תוצאות האימוץ, וזאת בשל חוסר מסוגלות הורית. כן התבקשה העברת הקטינה למשפחה אומנת עם כוונות אימוץ. בית המשפט נענה לבקשה זו אם תימצא משפחה מתאימה.

פסקי דינן של הערכאות דלמטה

5.

ביום 23.9.08 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הנענה לבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה במלואה. פסק דינו של בית המשפט קמא התבסס על חוות דעת של "מכון שלם", אשר ניתנה בחודש אפריל 2006, ועל חוות דעת של מומחית מטעם ביהמ"ש, גב' הדרה בר, אשר קבעה כי ההורים הינם חסרי מסוגלות הורית. נקבע כי המבקשת ובעלה נעדרים מסוגלות הורית, וכי אף אם תינתן עזרה כלכלית וטיפולית לא נראה כי ישתנה המצב, וזאת גם על סמך ניסיון העבר בו ניתנו מספר הזדמנויות למבקשת אשר לא טרחה לנצלן. באשר לטובת הקטינים נקבע כי הקטין השתלב בצורה טובה בבית המשפחה האומנת והוא רואה בהורים האומנים את הוריו. צוין כי מפגשיו עם הוריו הביולוגיים בלבלו אותו וגרמו לנסיגה בהתנהגותו. באשר לקטינה נקבע כי היא בעלת צרכים מיוחדים, לאור לידתה כפגית הסובלת מתסמונת גמילה מסמים ובשל שהותה בבית ילדים. נקבע כי ישנה דחיפות בהעברתה למשפחה מאמצת.

6.

המבקשת והאב ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על כל חלקיו. נקבע כי המבקשת נעדרת מסוגלות הורית. המבקשת הינה אסירה שהסתבכה לא פעם בסמים ובפלילים. המבקשת נעצרה לראשונה בשנת 2004 בגין גניבה אשר שיתפה בה גם את ילדיה. גם לאחר מאסרה המשיכה המבקשת לצרוך סמים. חוות דעת מטעם "מכון שלם" קבעה כי מסוגלותה ההורית של המבקשת מוגבלת והיא מתקשה להתמקד בטובתם של ילדיה. המומחית, גב' בר, התרשמה כי רצונה של המבקשת להשתקם אינו כנה והיא נעדרת מוטיבציה לשנות את דרכיה. בית המשפט היה מוכן להניח כטענת המבקשת כי היא גמולה מזה מספר חודשים מסמים, אך קבע כי אין בכך לשנות ממסקנתו. גם לגבי אבי הילדים נקבע כי הוא נעדר מסוגלות הורית.

7.

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי המבחן האמיתי לתפקודה של המבקשת בעתיד ולשיקומה יהיה לאחר התנסותה בחיים עצמאיים מחוץ להליך הגמילה, אך לקטינים אין זמן זה. המבקשת הצהירה בעבר על רצונה להיגמל ולהשתקם אך נמנעה מלנקוט בצעדים משמעותיים בכיוון. המומחית מטעם "מכון שלם" סברה כי הסיכוי לשינוי בעתיד קטן מאוד. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי כי גם בהסתכלות לעתיד, ואף אם תינתן להורים עזרה כלכלית וטיפולית, הסיכוי שמצבם ישתנה הוא אפסי. אף אם ניתן לצפות לשינוי במסוגלות ההורית הרי מדובר בתקופה ארוכה וממושכת שבמהלכה יגרם לקטינים נזק בלתי הפיך.

8.

בית המשפט המשיך ובחן את טובתם של שני הקטינים. באשר לקטין נקבע כי הוא שוהה מזה ארבע שנים בבית משפחה אומנת, נקלט בה היטב וחש אליה שייכות טבעית. הוא חווה את ההורים האומנים כהוריו לכל דבר. הקטין עבר תהליך משמעותי אצל המשפחה האומנת וכיום הוא מתפקד בצורה נורמטיבית ותקינה. ביקוריו של הקטין אצל הוריו הביולוגיים גרמו לנסיגה בהתנהגותו והומלץ להפסיקם. באשר לקטינה נקבע כי היא גדלה במעון, אין בחייה דמויות קבועות והיא מצויה בסיכון חמור לגבי התפתחותה הפסיכומוטורית. מומחית בית המשפט קבעה כי מסירתה להוריה הביולוגיים תגרום לקטינה נזקים חמורים שכן הם אינם מסוגלים לספק כלל את צרכיה הפיזיים והנפשיים.

לפיכך נקבע כי הקטינים יוכרזו כברי אימוץ ללא צמצום תוצאות האימוץ.

טענות הצדדים

9.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת לבדה בקשת רשות ערעור, לאחר שהאב הלך לעולמו ביום 31.3.09. בבקשה טוענת המבקשת כי ייחודיותם של הליכי האימוץ מצדיקה דיון "בגלגול שלישי". עוד טוענת המבקשת כי טעה בית המשפט המחוזי בקובעו כי המבקשת נעדרת מסוגלות הורית וכי לא נראה כי יהיה שינוי במצבה בעתיד. לטענתה, חוות הדעת עליהן הסתמך בית המשפט נערכו בעת שריצתה המבקשת מאסר בכלא ועת השתמשה בסמים. בית המשפט סירב להמתין לשחרורה של המבקשת מהכלא, לא בחן את מצבה העדכני של המבקשת ולא בחן את מחויבותה של המבקשת להתמיד בהליך של שיקום חייה ושיקום קשריה עם ילדיה. לטענתה, היה על בית המשפט למנות מומחה אשר יעריך את מסוגלותה העדכנית של המבקשת. היא מציינת כי חוות הדעת מטעם "מכון שלם" לא שללה לחלוטין את מסוגלותה ההורית. המבקשת מזכירה כי טובת הילד כשלעצמה אינה יכולה להוות עילת אימוץ. כן היא טוענת שיש להוכיח כי אין סיכוי לשינוי עתידי במסוגלות ההורית שלה. לטענתה, תמיכה ראויה מצד שירותי הרווחה היתה מאפשרת למבקשת לגדל את הקטינים באופן מיטבי.

10.

המשיבה טוענת מנגד כי יש להותיר על כנו את פסק דינו המנומק והמפורט של בית המשפט המחוזי. היא מציינת כי הקטין נמצא מגיל שנתיים וחצי אצל משפחה אומנת המעוניינת לאמצו, וכי הקטינה הועברה אף היא בגיל שנתיים וחצי למשפחה אומנת עם כוונות אימוץ. לטענת המשיבה אין מקום להתערבות בפסקי דינן המפורטים והמבוססים של הערכאות דלמטה ובממצאיו של בית המשפט קמא אשר התרשם באופן ישיר מן העדים ובחן את הראיות, ואשר החלטתו עברה אף את שבט ביקורתו של בית המשפט המחוזי.

11.

לטענת המשיבה, המבקשת נעדרת מסוגלות הורית, דבר הנלמד הן מעמדתה של המומחית שמונתה, והן מעמדתו של "מכון שלם" מיום 4.4.06. נקבע על-ידי המומחית כי אף אין סיכוי שעובדת העדר המסוגלות תשתנה בעתיד הנראה לעין על אף קבלת עזרה סבירה משירותי הרווחה. המבקשת אינה מסוגלת לשים את צרכיהם של ילדיה במרכז, ואינה לוקחת אחריות על הנזקים שהסבה לעצמה ולמשפחתה. בחינת מצבם הקשה של שלושת ילדיה הגדולים של המבקשת מהווה אינדיקציה להעדר מסוגלותה ההורית של המבקשת. המשיבה מציינת כי הבת הבגירה מתגוררת עם המבקשת וכי שני הילדים האחרים מתגוררים בפנימיות אך המבקשת אינה מקפידה על קשר רציף עימם ומגיעה לביקורים בזמנים הנוחים לה ולא במועדים שנקבעו לביקורים. פטירתו של אבי הילדים אף מפחיתה את הסיכוי כי המבקשת תצליח לגדל את ילדיה לבדה. המשיבה ממשיכה וטוענת כי המבקשת מכורה לסמים קשים מזה שמונה שנים, ועל אף שהביעה בעבר רצון להיגמל מעולם לא השתלבה במסגרת גמילה כלשהי עד ליום 1.7.09. אמנם בדיקות השתן של המבקשת היו נקיות במשך שנה ושלושה חודשים אך ללא טיפול גמילה מסודר אין להסיק מכך כי המבקשת נגמלה מהסם. כמו כן, ההתמכרות לסמים הינה רק אספקט אחד בחוסר מסוגלותה ההורית של המבקשת.

12.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי לעמדת המומחים אין כל סיכוי לשינוי במסוגלותה ההורית של המבקשת בעתיד הנראה לעין. כמו כן לטענתה החלטות הערכאות דלמטה מתיישבות עם טובתם של הקטינים. שני הקטינים השתלבו במשפחות האומנות וחל שיפור ניכר במצבם ובהתפתחותם.

ההליכים בבקשה

13.

ביום 13.7.09 קיימנו דיון בבקשה ושמענו את טיעוני הצדדים. הורינו כי "לאור העובדה שחוות הדעת בתיק ניתנו בטרם שחרורה של המבקשת מבית הסוהר, וחוות הדעת האחרונה של מכון שלם הינה מיום 4.4.06" יגיש מכון שלם חוות דעת מעודכנת באשר למסוגלותה ההורית של המבקשת כלפי הקטינים.

14.

ביום 25.10.09 הוגשה חוות הדעת מטעם "מכון שלם". מדובר בחוות דעת מעמיקה ומקיפה, שלצורך הכנתה ערכו מומחי המכון אבחונים פסיכודיאגנוסטיים למבקשת ולקטינים וראיינו את ההורים האומנים של שני הקטינים ואת ילדיה הבוגרים של המבקשת. חוות הדעת ממליצה על הכרזת הקטינים כברי אימוץ, וכן כי לא יצומצמו תוצאות האימוץ.

15.

באת-כוח המבקשת בתגובתה העדכנית מסתייגת מחוות הדעת, מבקשת שלא לאמץ אותה ועותרת כי תינתן לה האפשרות לחקור את המומחים החתומים על חוות הדעת. היא מציינת כי המבקשת מנסה בכל כוחותיה להשתקם, והתקדמותה המהירה בתוכנית השיקום מעוררת התפעלות. המבקשת מתגוררת כיום בהוסטל טיפולי, לוקחת חלק מלא בתוכנית לשיקום אסירות, ורצונה איתן להשיב עצמה למסלול חיים נורמטיבי, למען עצמה ולמען ילדיה. באת-כוח המבקשת סבורה כי כל אלו לא נלקחו בחשבון בחוות הדעת. באת-כוח המבקשת מבהירה כי אין המבקשת מעוניינת להפריד בין הקטינים למשפחות האומנות, כי אם ליתן לה את האפשרות להיות חלק ולו קטן בחיי ילדיה הקטינים. עוד הוגשו מטעם המבקשת דוח סוציאלי מהרשות לשיקום האסיר ומכתב מאת המבקשת עצמה.

מנגד מבקשת המשיבה לאמץ את חוות הדעת במלואה.

דיון

16.

כידוע, על מנת להכריז על קטין כבר אימוץ יש להוכיח תחילה כי מתקיימת אחת מעילות האימוץ הקבועות בסעיף 13 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: החוק ). אם מתקיימת אחת מעילות האימוץ על בית המשפט לבחון האם אימוצו של הקטין הוא אכן לטובתו (בע"מ 778/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני , פסקה 24 לפסק דיני (לא פורסם, 29.11.09)). העילה הנבחנת במקרה דנן הינה עילת סל הקבועה בסעיף 13(7) לחוק שעניינה בהעדר מסוגלות הורית. בחינת המסוגלות ההורית הינה מנקודת מבט אובייקטיבית, דהיינו האם ההורה מסוגל לדאוג לילדו ולא האם הוא מעוניין בכך. כמו כן, הפרשנות שניתנה לעילה זו היא כי מדובר בחוסר מסוגלות אשר אין סיכוי לשינוי בה בעתיד הקרוב, וכי אין בעזרה כלכלית וטיפולית סבירה כדי להביא לשינוי המצב בעתיד הקרוב (בע"מ 6593/06 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 4 לחוות דעתי (לא פורסם, 22.3.07)).

17.

באשר למקרה שבפנינו אבהיר תחילה כי יושבים אנו כערכאה שלישית אשר בוחנת את שאלת אימוצם של הקטינים. אין ערכאה זו נוהגת להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית ובשיקול דעתן של שתי הערכאות דלמטה, אשר בחנו באופן רגיש ומקיף את הסוגיות שהועמדו לפתחן. עם זאת, מאחר שהמבקשת השתחררה ממאסר לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטענה להשתקמותה וגמילתה מסמים, סברנו שיש מקום לבחון במסגרת ערכאה זו האם חל שינוי כלשהו המצדיק שינוי בהחלטות הערכאות דלמטה. בשל כך הורינו ל"מכון שלם" לבחון את מסוגלותה ההורית של המבקשת וטובתם של הקטינים וליתן המלצה עדכנית בסוגיות אלו.

18.

כיום עולה מתגובתה של באת-כוח המבקשת לחוות דעתו העדכנית של "מכון שלם" כי היא למעשה אינה חולקת עוד על הכרזת הקטינים כברי אימוץ, אלא רק מבקשת כי תצומצמנה תוצאות האימוץ, על מנת שיתאפשר לה לשמור על קשר עם ילדיה. מכל מקום אציין כי לאור חוות הדעת העדכנית אין מקום אלא לאשר את קביעות הערכאות דלמטה בעניין חוסר מסוגלותה ההורית של המבקשת.

19.

מסקנת חוות הדעת הינה כי אין מנוס מלשלול את מסוגלותה ההורית של המבקשת כלפי הקטינים. העדר מסוגלות זו נעוץ, לדעת המומחים, במבנה האישיותי של המבקשת, ולפיכך שיקומה ידרוש טיפול ממושך וארוך, בעוד שהקטינים זקוקים להתייחסות אימהית באופן מידי. כמו כן המומחים מתקשים להאמין כי המבקשת תוכל לעשות את השינוי הנדרש על מנת לשפר את מסוגלותה ההורית. צוין כי קיימת סבירות גבוהה שהמבקשת "תישבר" ולא תוכל להתמיד במטלות היומיומיות, בתובענות ובנזקקות של הילדים, להבין את מורכבות מצבם ולהיערך בהתאם.

לפיכך, אף אם מצויה המבקשת כיום בהליכי שיקום משמעותיים שהחלו מיוזמתה, ויש לעודדה להתמיד בהם ולקוות כי יסתיימו בהצלחה, הרי שמדובר בתהליך ארוך ומורכב שאין לדעת את סופו. כפי שציינו המומחים השונים בערכאות השונות אין לקטינים זמן זה, והם זקוקים כיום לדמויות הוריות קבועות ויציבות אשר תמלאנה את כל צרכיהן. זאת, כיום ובעתיד הנראה לעיין, אין הם יכולים למצוא אצל המבקשת.

20.

באשר לטובת הקטינים. חוות הדעת מציינת כי הקטין משולב היטב במשפחת האומנה וגדל אצלם בסביבה מיטיבה ומטפחת המסוגלת לספק לו את כל צרכיו הפיזיים, ההתפתחותיים והרגשיים. המומחים ממליצים על הישארותו של הקטין אצל משפחת האומנה ומתרשמים כי פרידה מהם עלולה להיות טראומתית עבור הקטין, שכן הוא חש כשייך למשפחה ומזוהה עימה עמוקות.

באשר לקטינה סבורים המומחים כי היא נמצאת בעיצומו של תהליך שיקום והתאוששות מחוויות הינקות שלה, תהליך המתאפשר בזכות החום, ההגנה והתמיכה הניתנים לה בבית המשפחה האומנת. הישארות בסיטואציה הנוכחית עשויה להוביל אותה אל מסלול התפתחות רגשי תקין.

לסיכום ממליצים מומחי "מכון שלם" כי הקטינים יוכרזו כברי אימוץ וכי האימוץ יתקיים במסגרת המשפחות בהן הם נמצאים כיום. משכך, אין לנו אלא לקבל המלצתם ולהכריז על הקטינים כברי אימוץ, כפי שקבעו שתי הערכאות לפנינו.

21.

נותרה שאלת צמצום תוצאות האימוץ, בה מתמקדת המבקשת בתגובתה האחרונה. צמצום תוצאות האימוץ, המעוגן בסעיף 16(1) לחוק והמכונה גם "אימוץ פתוח", מאפשר להותיר זיקה מסוימת בין הקטין, החי אצל הוריו המאמצים, לבין ההורה הביולוגי. בניגוד לכך, אימוץ סגור מנתק כל זיקה בין הקטין להורה הביולוגי, מלבד בענייני איסור והיתר לצרכי נישואין וגירושין ובענייני ירושה (בע"מ 778/09, פסקה 60 לפסק דיני). בית משפט זה עמד בעבר על שלוש מסגרות של שיקולים לבחינת האפשרות לצמצום תוצאות האימוץ:

"המסגרת האחת , עניינה בשיקולים הנוגעים להורים הביולוגיים, ובמסגרתה נבחנת, בין היתר, מסוגלותם של אלה לכבד את מערכת האימוץ של ילדם במשפחה המאמצת, להשלים עם גבולות הקשר המוגבל עם ילדם, ולהתמודד עם הקשיים שקשר חלקי כזה עלול לעורר; המסגרת השנייה ,

עניינה בשיקולים הנוגעים להורים המאמצים, ובגידרה נבחנת בעיקר שאלת התייחסותם של אלה לאפשרות שמירת הקשר בין הילד לבין משפחתו הטבעית, וההשפעה שעשויה להיות לכך על הגשמת תכליות האימוץ; המסגרת השלישית

עניינה בשיקולים הנוגעים לקטין עצמו, ובגידרה נבחנת התועלת העשויה לצמוח לקטין המאומץ מקיום קשר עם הוריו הטבעיים. בין השיקולים השונים במסגרות השונות ישנם קשר הדוק והקרנה הדדית ( בע"מ 366/06 , שם, בפסקה 31

לפסק דינו של השופט ג'ובראן; בע"מ 10791/05 ,

שם, בסעיף ט; ע"א 2169/98 , שם, בפסקה 27; דניאל גוטליב, שם, בעמ' 116-117)" (בע"מ 1845/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 22 (לא פורסם, 16.4.08)).

22.

לאחר בחינת שיקולים אלו, אין מנוס לצערי מקביעה כי מקרה זה אינו מתאים לצמצום תוצאות האימוץ כפי שמעוניינת המבקשת. אמנם לא ידועה לנו עמדתם של ההורים המיועדים לאימוץ בשאלה זו, אך מסגרות שני השיקולים האחרים אינן מאפשרות היענות לרצונה זה של המבקשת. מומחי "מכון שלם" בחוות דעתם העדכנית סבורים כי על רקע המעברים שחוו הקטינים והתהליך שעודם עוברים במשפחות, אין לפגום בשום דרך בתהליכי יצירת הזהות והשייכות של הקטינים. כמו כן הם אינם מתרשמים כי יגרם לקטינים נזק כלשהו מאימוץ סגור, שכן לא קיים כל קשר ממשי בינם לבין המבקשת. מבדיקתה של המבקשת סוברים המומחים כי היא עלולה לחבל בהליך האימוץ, ולפיכך כל פתיחה של מסגרת האימוץ עלולה לשבש את תהליכי ההיקלטות של הקטינים במשפחותיהם המאמצות. נימוקים אלו, אשר תומכת בהם אף התנהגותה בעבר של המבקשת, ובראשה הרשעתה בחטיפת שניים מילדיה, אינם מאפשרים צמצום תוצאות האימוץ בדרך כלשהי.

23.

כאבה של המבקשת בשל הפרידה הכפויה מילדיה מובן וברור, ואין לי ספק כפי שציינה היא כי נפשה שסועה מאז נלקחו ילדיה ממנה. אף התרשמתי מרצונה הכן שהביעה

המבקשת במכתבה להשתקם ותקוותי היא כי תצליח בכך. עם זאת, יש לקוות כי המבקשת תבין כי בשלב זה אין מנוס מהכרזתם של הקטינים ברי אימוץ ללא צמצום תוצאות האימוץ, וכי הדבר נעשה לטובת ילדיה שלה. יש לקוות כי המבקשת תתנחם מעט בכך שנמצאו לקטינים משפחות מאמצות חמות ואוהבות שיעניקו לילדיה את כל הדרוש להם.

משכך, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

השופט א' א' לוי :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת ע' ארבל.