רע"א 5060/98 אליק רחמימוב נ. ארי עופרים בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא, השופט י' יעקובי-שווילי והשופטים מ' הס וא' רזי), שדחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (הנשיא א' קיטאי).

1.המבקש עלה ארצה בשנת 1991. הוא קיבל הכשרה מקצועית אצל המשיבה 3 במשך חדשיים או שלושה. עם סיומה של הכשרה זו נשלח לעבוד אצל המשיבה 1. כעבור מספר ימים נפגע במהלך עבודתו. הוא תבע את המשיבה 1, את המשיב 2, ששימש כמנהל עבודה אצל משיבה זו, את המשיבה 3, ואת המשיב 4, עובד של המשיבה 3, שליווה את המבקש ביומו הראשון לעבודתו אצל המשיבה 1. בית משפט השלום נתן פסק דין נגד המשיבים 1 ו2-, בהיעדר הגנה. בדונו בתביעת המבקש נגד המשיבים 3 ו4- פסק בית משפט השלום, בהסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, על בסיס סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. בית משפט השלום לא מצא כל בסיס לייחוס רשלנות למשיבים 3 ו4- הואיל וקבע, כי התאונה בה נפגע המבקש היתה תאונת עבודה שגרתית, ואין בה כדי להצביע על עצם היותו של מקום העבודה אליו נשלח המבקש על ידי משיבים אלה "מקום מסוכן". עוד ציין בית המשפט, כי המבקש זכה בפסק דין נגד המשיבים 1 ו2- (הגם, שלטענתו, לא יוכל להיפרע מהם), וכי הוא קיבל, מקבל ויקבל תקבולים מן המוסד לביטוח לאומי, כך שאין הוא נותר חסר פיצוי.

2.בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, בקבעו, כי המבקש לא הצליח להוכיח, כי עם סיום הכשרתו אצל המשיבה 3 ולאחר תחילת עבודתו אצל המשיבה 1, לא נותק הקשר בינו לבין המשיבה 3. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי, נותק הקשר בין המבקש למשיבים 3 ו4-. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי תביעת המבקש התבררה על דרך הפשרה - וגם בכך יש להשליך על הדיון בערעורו.

3.בבקשה שבפני חולק המבקש על הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאות התחתונות, וטוען, כי, למעשה, לא נותק הקשר בינו לבין המשיבים 3 ו4- וכי משיבים אלה התרשלו בהכשרתו המקצועית, בבחירת מקום עבודתו ובפיקוח על מקום עבודה זה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי לדחות את הבקשה. עניינו של המבקש נדון, בהסכמתו, על דרך הפשרה. מכאן שחלות לגביו, מקל וחומר, המגבלות שהטיל בית משפט זה על שמיעת ערעור נוסף בעניין שנדון והוכרע בשתי ערכאות (וראו : רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ , טרם פורסם, וכן בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ

נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). הבקשה שבפני אינה מגלה אותן נסיבות חריגות העשויות להצדיק קבלת ערעור (ראשון) על פסק דין שניתן על דרך הפשרה; אין היא מעוררת גם שאלות כלליות, בעלות השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות, החורגות מן המחלוקת נשוא הבקשה.

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות.