רע"א 5066/03 דניאל חלילי נ. פלאפון תקשורת בע"מ

במסגרת תביעה שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה), בבית משפט השלום בירושלים, נגד חברת מ.צ.ה מחשבים וציוד היקפי בע"מ (להלן: החברה) ונגד המשיב 2, הותר למשיבה לתקן את כתב התביעה על-ידי הוספת המבקש כנתבע נוסף, בגין התחייבותו, יחד עם שאר הנתבעים, לשלם למשיבה דמי שירות (להלן: סעיף 2 לכתב התביעה). חבותו הספציפית של המבקש, כפי שזו עולה מהתצהירים שהוגשו על-ידי המשיבה, היא בהיותו ערב להתחייבויות החברה. המבקש התגונן בטענה, כי המובא בסעיף 2 לכתב התביעה איננו כולל טענה לפיה ערב הוא לנתבעת (להלן: טענת ערבות), וכי מכל מקום טענת ערבות דורשת מידה רבה של פירוט מקום שהיא מועלית בכתב תביעה. אלא שטענותיו בעניין זה נדחו על-ידי בית-משפט השלום, שקבע כי כתב התביעה מגלה, על-פניו, עילת תביעה נגד המבקש.

או אז פנה המבקש בבקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי (השופטת מרים מזרחי) דחה גם הוא את טענת המבקש. זאת בקובעו, כי גם אם טענת הערבות לא נכתבה במפורש בכתב התביעה, הרי שהדברים הובהרו למבקש כבר במסגרת הליך גילוי המסמכים, ומכל מקום לא נפגעה כל זכות של המבקש בשל אופן התנהלות ההליך.

מכאן לבקשה שבפניי, בגדרה שב המבקש על טיעוניו בפני הערכאות הקודמות.

המשיבה תומכת את טיעוניה בקביעותיו של בית-המשפט המחוזי, ואף מוסיפה כי מלשון סעיף 1(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 עולה, כי ערבות הנה "התחייבות של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי צד שלישי". מכאן שלשון סעיף 2 לכתב התביעה עניינה, מפורשות, בטענת ערבות.

עניינה של הבקשה שבפניי בפרשנות שניתנה לסעיף 2 לכתב התביעה. אלא – וכך קבע בית-המשפט המחוזי – העובדה כי עילת התביעה נגד המבקש יסודה בטענת ערבות, הובהרה למבקש עוד בשלב הליך גילוי המסמכים, ולפיכך יכול היה המבקש להתגונן, במסגרת ההליכים בערכאה הדיונית, בהתאם. מכאן ברי, כי מתייתר הצורך להידרש לפרשנותו של סעיף 2 האמור, שכן הדברים הובהרו מפורשות למבקש, עוד בשלב כה מוקדם של ההליך הדיוני. הבקשה שבפניי, אינה מעלה, איפוא, שאלה משפטית כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, ולפיכך אינה מצדיקה התערבותה של ערכאת ערעור זו ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית, איפוא.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 20,000 ש"ח.