רע"א 5067/05 יוסף וינר נ. חנה שרוט

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 25.5.05 (כב' השופט י' אלון). בהחלטתו דחה בית המשפט בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע מיום 21.4.05 (כב' השופט ג' טהר-לב) בו נדחתה בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דין קודם שניתן בעניינו של המבקש.

2.בקשה זו הנה הליך משפטי נוסף בשרשרת הליכים המתנהלים בין הצדדים. נגד המבקש ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום בו נקבע, כי המבקש בנה במקרקעין ללא היתר בנייה. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא וכך גם בקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה והוכרעה על ידי ביום 11.3.05 (רע"א 11672/04). לטענת המבקש, הוא נאלץ לבנות ללא היתר בניה מאחר ובא כוח המשיבים נכח בישיבת ועדת התכנון והבניה והכשיל את מתן היתר הבניה כמבוקש על ידו. בהחלטתי ציינתי שאין מקום להיעתר לבקשתו לגופו של עניין ואילו את טענותיו הנוגעות להתנהלות בא כוח המשיבים עליו להעלות בהליכים אחרים ולא במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום.

במועד מאוחר יותר התברר למבקש, כך לטענתו, כי פסק דינו של בית משפט השלום ניתן על בסיס עדות של עובד עיריית באר שבע שהציג בפני בית המשפט פרוטוקולים של הועדה המקומית לתכנון ובניה אך נמנע מלהגיש לבית המשפט את רשימת המשתתפים בדיון. לטענתו, הצגת רשימת המבקשים בפני בית המשפט הייתה מוכיחה כי בדיון נטל חלק בא כוחם של המשיבים, אשר הכשיל את מתן היתר הבניה.

3.על בסיס דברים אלו הגיש המבקש תובענה לבית משפט השלום בבאר-שבע לביטול פסק דינו הקודם של בית משפט השלום. לבקשה זו צירף המבקש בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום, אשר הורה על השבת המצב לקדמותו באמצעות הריסת המבנים אשר נבנו בניגוד לחוק, וזאת עד להכרעת התובענה לביטול פסק הדין.

בית משפט השלום דחה את הבקשה. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה אף היא. בית המשפט קבע, כי הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת לפסק דין חלוט. בנסיבות אלו ייעתר בית המשפט לבקשה רק במקרים בהם תונח "תשתית לכאורית ברמה הגבוהה ביותר לביסוס טענותיו" וזו לא הוצגה על ידי המבקש. כן צוין שהסעדים שנפסקו נגד המבקש אינם "מסוג הסעדים "הבלתי הדירים" שהיו מצדיקים עיכוב ביצוע" פסק הדין עוד בטרם הפך לחלוט.

4.בדין פסקו שתי ערכאות בית המשפט כפי שפסקו. ככלל, רשאי הזוכה בדין לממש את פרי זכייתו לאלתר, והדברים נכונים ביתר שאת מקום בו מדובר בפסק דין חלוט בו פסקו שלוש ערכאות שונות. עם זאת, בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בהתקיים טעם מיוחד המצדיק זאת. ככלל, טעם מיוחד מתקיים במקרים בהם הצליח המבקש את עיכוב הביצוע להוכיח כי סיכוייו בערעור טובים וכי דחיית בקשתו עלולה לגרום לו נזק בלתי הפיך (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה-2005) 622). איני סבורה כי המבקש עמד בנטל זה.

הריסת הבניה הבלתי חוקית אינה בלתי הפיכה. מדובר בתוספות בניה אשר על פי פסק הדין נבנו ללא היתר ובמידה והמבקש יצליח להוכיח טענותיו ויזכה בסופו של דבר בתביעתו, דהיינו יבוטל פסק דינו של בית משפט השלום כאמור, יוכל (בכפוף לקבלת ההיתר) לשוב לבנות ולהחזיר את המצב כפי שהוא היום. מבלי לפסוק לגופו של עניין, אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, ביטול פסק דינה של ערכאה שיפוטית אינו מעשה שבשגרה וייעשה אך במקרים נדירים. בנסיבות אלו, איני מוצאת טעם להיעתר לבקשה.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ניתנה יום, כ' באייר תשס"ה (29.5.05).

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05050670_B01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il