רע"א 5078-23 רע"א 5078-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' זגורי) בפש"ר 28247-12-11 מיום 15.06.2023, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הפסיקתה שנחתמה על-ידי בית המשפט ביום 21.03.2023 (להלן: הפסיקתה).

2.בתמצית יצוין, כי הפסיקתה ניתנה לאחר שהתנהלו הליכים ממושכים, על פני שנים ארוכות, בכל הנוגע לפשיטת הרגל של המבקשים. במסגרת הפסיקתה נקבע כי על המבקשים להתפנות מדירת מגוריהם (להלן: הדירה) בתוך 30 ימים, וכי החזקה בדירה תימסר לידי משיב 1 (להלן: הנאמן). זאת, על מנת שהנאמן יוכל לממש את הדירה ולפרוע את חובותיהם של המבקשים.

3.ביום 30.04.2023 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע הפסיקתה; וביום 06.06.2023, לאחר קבלת עמדת הנאמן, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים לא אמרו נואש, וביום 13.06.2023 הגישו בקשה נוספת לעיכוב ביצוע, וזו נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 15.06.2023 – היא ההחלטה שבמוקד הבקשה דנא.

4.כעולה מהחלטת בית משפט קמא, ברקע לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, ניצבה התרשמותו של בית המשפט כי המבקשים "עושים כל שלא[ל] ידם להביא לדחיית הקץ ועיכוב וסיכול הליכי המימוש ללא שיש בידם חלופה ראויה שיכולה להבטיח תשלום חובותיהם וזאת כאשר ההליך מתנהל בעניינם מעל עשור (ואין זה ההליך הראשון) ללא התקדמות של ממש. עוד בשנת 2021 דובר על מימוש נכס המקרקעין כשמפעם לפעם ניתנה [למבקשים] 'הזדמנות אחרונה' להסדיר פיגורים ולקדם את ההליך", וכל זאת ללא הועיל. בית המשפט הוסיף וציין כי כבר "ביום 25/4/22 התקיים דיון בפני מותב קודם וב"כ הכונ"ר נכח בדיון. באותו דיון הוחלט על קידום הליכי המימוש של הנכס. מאז חלפה יותר משנה! ולא התקדם דבר מבחינת התנהלות [המבקשים] בהליך. הגיעה העת לקדם את הליכי המימוש ולהפסיק הסחבת שנוקטים בה החייבים באמצעות הבקשות השונות לעיכוב ביצוע ומתן ארכות על ארכות".

5.מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה, טוענים המבקשים כי היה על בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע הפסיקתה, וליתן להם הזדמנות נוספת לשטוח את טענותיהם בפניו. בפי המבקשים טענות שונות, הן לעניין גובה החובות המיוחסים להם, הן לעניין הצעות שונות שהועלו על-ידם, שיש בהן לשיטתם, כדי להביא לפירעון חובותיהם מבלי לממש את הדירה.

6.בהחלטתי מיום 04.07.2023, הוריתי לנאמן להודיע אם מקובל עליו שהדיון יחזור לבית משפט קמא, לצורך בירור סוגיית הדיור החלופי שהמבקשים זכאים לו על-פי דין, בטרם פינויים מהדירה. כמו כן, מאחר שמדובר בדירת מגוריהם היחידה של המבקשים, הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב פינויים מהדירה, עד למתן החלטה אחרת.

7.בתגובתו, שהוגשה ביום 17.07.2023, עמד הנאמן על השתלשלות ההליכים בתיק, וציין כי למעשה, בית משפט קמא הורה על מימוש הדירה כבר ביום 25.04.2022, וזאת, בהמשך להחלטה שניתנה בעניין עוד ביום 08.02.2021. הנאמן הוסיף וציין כי החלטות בית משפט קמא בעניין מימוש הדירה הן החלטות חלוטות מזה זמן רב, ואין עוד מקום להרהר אחריהן במסגרת הבקשה דנא, שעניינה אך בהחלטת בית משפט קמא שלא להורות על עיכוב ביצוע נוסף של החלטותיו הקודמות. הנאמן הוסיף וציין כי למבקשים ניתנו הזדמנויות רבות להגיש את טענותיהם בסוגיית הדיור החלופי שהם זכאים לו, אך הם נמנעו, מטעמיהם, להגיש טיעונים בנדון.

8.לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין שהונחו לפניי, ועיינתי באמצעות מערכת "נט המשפט" בתיק בית משפט קמא – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.נקודת המוצא היא כי לבית משפט של חדלות פירעון מוקנה שיקול דעת רחב, לנוכח מומחיותו הייחודית ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין. לפיכך, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות המתקבלות על-ידי בית משפט של פשיטת רגל (רע"א 1476/23 לוי נ' עו"ד סיגל נוימן, פסקה 12 (11.06.2023)).

10.בנסיבות המקרה דנן, המבקשים לא הגישו הליך ערעורי ביחס לפסיקתה, המורה על פינויים מהדירה, ואף לא ביחס ליתר ההחלטות שקדמו לפסיקתה, אשר הובילו לכך שבית המשפט הורה על מימוש הדירה, בהיעדר פתרון אחר לתשלום חובותיהם. ברי אפוא, כי הבקשה דנא, המופנית נגד החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע הפסיקתה, אינה האכסניה המתאימה לבירור טענות המבקשים – הממוקדות בגובה החובות המיוחסים להם, או בתשתית העובדתית והמשפטית שהובילה את בית המשפט המחוזי ליתן את הפסיקתה מלכתחילה.

11.אשר להוראת בית המשפט המחוזי בדבר פינוי המבקשים מהדירה מבלי לקבוע להם הסדר דיור חלופי, שוכנעתי כי בית המשפט הלך כברת דרך ניכרת לקראת המבקשים, כאשר נתן להם הזדמנויות חוזרות ונשנות לשטוח בפניו את טענותיהם בסוגיית הדיור החלופי. בנסיבות אלה, אין המבקשים יכולים להלין בעניין זה אלא על עצמם.

12.הרבה לפנים משורת הדין, בהינתן שמדובר בדירת מגוריהם היחידה של המבקשים, ובשים לב לנסיבותיהם האישיות, אני מורה כי הצו הארעי שעליו הוריתי ביום 04.07.2023 יעמוד בתוקפו עד ליום 20.09.2023. זאת, לצורך התארגנות המבקשים למציאת דיור חלופי, ועל מנת ליתן למבקשים 'הזדמנות אחרונה' לשטוח את טענותיהם בפני בית משפט קמא בסוגיית הדיור החלופי לו הם זכאים.

13.הבקשה נדחית אפוא בזאת, בכפוף לאמור בפסקה 12 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.