פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5128/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
בנק הפועלים בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
רלה וינשטיין
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.11.09 ב-רצ"פ 3972-03-09 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ת' שרון נתנאל
בשם המבקש:
עו"ד ת' ברלינר
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה ברצ"פ 3972-03-09 מיום 16.11.2009 (כבוד השופטת ת' שרון נתנאל ), אשר קיבל את ערעור המבקש על החלטתה של ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת מ' קלמפנר-נבון , תיק מס' 20-10728-02-6).
בקשה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה ביותר של התדיינויות שיפוטיות בין המבקש לבין המשיבה, הגב' וינשטיין (ראו רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין (טרם פורסם, 8.3.2009). ההליכים בין הצדדים הינם ארוכים וסבוכים ומתפרשים על פני זמן ממושך וערכאות רבות, ומטבע הדברים התשתית העובדתית הינה רחבת היקף. אפרט בקיצור נמרץ את העובדות הרלוונטיות אך ורק לבקשה זו.
כאמור, בין הצדדים מתנהל סכסוך ארוך שנים ונפתחו בגינו תיקי הוצאה לפועל. הבקשה דנן ראשיתה בהחלטות של רשמת ההוצאה לפועל, מיום 1.3.2009 ומיום 4.3.2009, לחדש את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-20838-09-9. המבקש טען כי חידוש הליכי ההוצאה לפועל נעשה בחוסר סמכות ובניגוד להחלטות מפורשות של בית המשפט המחוזי, ועל כן פנה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
ביום 16.11.2009 קיבל בית המשפט המחוזי את טענות המבקש וקבע כי החלטות רשמת ההוצאה לפועל הינן מנוגדות להחלטות בדבר עיכוב ביצוע פסקי הדין, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' וסרקרוג ). עוד נקבע כי גם לאור פסק דינו של בית משפט זה (רע"א 2237/06) שניתן ביום 8.3.2009 שונה מצב הדברים בין הצדדים, ושינוי זה, אף הוא מחייב את הקפאת ההליכים. בנוסף, בית המשפט המחוזי פסק כי בעקבות פסק דינו של בית משפט זה על הצדדים, כל שירצו בכך, לפנות שוב אל הערכאות המוסמכות על מנת שישובו וידונו במחלוקות שנותרו בין הצדדים, לאור פסק דינו של בית משפט זה. בכל הנוגע לבקשת המבקש להורות על ביטול העיקולים שהוטלו עליו, נקבע כי עניין זה אינו חלק מהערעור שמצוי בפני בית המשפט המחוזי, והוא אף מצוי בדיון בפני מותב אחר, ולכן הוחלט שלא להיעתר לבקשת המבקש בסוגיה זו.
על החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה על ידי המבקש בקשה למתן רשות ערעור, היא הבקשה שלפניי.
המבקש טוען כי המקרה הנדון מצדיק מתן רשות ערעור לבית משפט זה, שכן הוא מעלה סוגיה עקרונית – האם עיקולים שהוטלו כתוצאה משפעול הליכים שבוטל, מהטעם שניתן בחוסר סמכות, עומדים בתוקפם. לטענתו התוצאה המתחייבת מביטול החלטת רשמת ההוצאה לפועל הינה ביטול העיקולים שהוטלו עליו ללא כל סמכות. עוד הוא מציין כי גם לאחר החלטת בית משפט השלום ברע"צ 10210-06-09 מיום 20.5.2010 (כבוד סגן הנשיא י' וגנר ), העיקולים לא בוטלו. אשר על כן, לטענתו קיימת חובה להכריע כי ביטול החלטה של רשם ההוצאה לפועל משמעו גם ביטול כל תוצאות החלטה זו.
המשיבה טוענת כי אין מקום למתן רשות ערעור לבית משפט זה, שכן הבקשה לא מעלה כל נושא עקרוני בעל השלכות ציבוריות. כמו כן, במקרה הנדון סוגית העיקולים עומדת לדיון בפני מספר ערכאות שיפוטיות ואין זה ראוי כי גם ערכאה זו תדון בעת הזו בסוגיה, במקביל לערכאות האחרות.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, ובהחלטות של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
מושכלות ראשונים, עליהם חוזר בית משפט זה השכם והערב, הם כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם ישנה חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123(1982)). לא שוכנעתי, כי הבקשה דנא מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ושיש בה כדי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי". מסיבה זו בלבד דין הבקשה להידחות.
מעבר לנדרש אציין כי נראה שכעת עיקר הסכסוך בין הצדדים מצוי בפני ראש ההוצאה לפועל ובפני בית משפט השלום בחיפה בתיק רע"צ 19166-06-10 (כבוד השופט י' וגנר ), וראוי שהצדדים ינסו במסגרת הליכים הללו ללבן את ככל המחלוקת ביניהם, ובכלל זה הסוגיה שהועלתה במסגרת בקשה זו. עוד אבקש לשוב להדגיש את הדברים שכתבנו אך לא מזמן במסגרת החלטתנו ברע"א
4138/08; רע"א
8298/08; רע"א
8949/08 מיום 27.12.2010:
"ערים אנו לכך שהמערכה המשפטית בין הצדדים נמשכת מזה למעלה מ-25 שנה, תוך מספר הליכים מבהיל בכל קנה מידה. נסיונות פשרה – לא אחד ולא שניים – לרבות בבית משפט זה, לא צלחו עד כה. צומת מפתח בהתדיינות בין הצדדים הוא פסק דינו של בית משפט זה ברע"א 2237/06 מיום 8.3.09 ... לאחר פסק הדין נמשכו הליכים בערכאות השונות שטרם נסתיימו. בנסיבות אלה נראה לנו, ראשית, כי יש לאחד את הטיפול בתיקים ביד אחת בדרגי הרשמים, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, ושנית, כי חשוב שפסק הדין ברע"א 2237/06 - ובמיוחד פסקה 35 בו יהיה - לנגד עיני בתי המשפט העוסקים בתיק, מבלי שניטע מסמרות לגבי הליכים שאינם נוגעים לאותו פסק דין. ושוב נעלה את המשאלה לסיום המחלוקות בפשרה הוגנת, כי באה עת"
כולי תקווה כי סכסוך ארוך שנים זה יבוא לקיצו במהירות האפשרית, וטוב יעשו הצדדים אם יעשו כל מאמץ אפשרי להביא את המחלוקת ביניהם לכדי סיום מהיר.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"א (24.1.2011).
ש ו פ ט