רע"א 516/00 ALLISON ENGINE CO. INC נ. גילה אלטר

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, כי הפורום הישראלי הוא פורום נאות לבירור תביעה ועל החלטתו לתת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט למבקשת. המבקשת טוענת כנגד שתי החלטות אלו.

1.המבקשת הינה נתבעת בתביעה שהגישו המשיבים, תלוייו ועזבונו של אילן אלטר ז"ל אשר נהרג בתאונת מסוק בתאריך 24.11.93 בישראל. בטרם תבעו בישראל, המשיבים הגישו תביעה בארצות הברית, בין השאר נגד המבקשת, בגין רשלנות שגרמה לתאונה. בטרם הכריע בית המשפט בתביעה הוחלט, על פי בקשת המבקשת, כי היא אינה נתבעת מתאימה והיא הוצאה מההליך. לאחר מכן, הועלתה על ידי הנתבעים האחרים טענה שהפורום האמריקאי אינו הפורום הנאות. בית המשפט האמריקאי דחה טענה זו ללא הנמקה והמשיך את הדיון בתביעה. תוצאת הדיון היתה דחייה של התביעה. לאחר דחייה זו הגישו המשיבים את התביעה בישראל.

2.טענתה הראשונה של המבקשת היא כנגד פסיקת בית המשפט קמא, כי ישראל הינה פורום מתאים לניהול הדיון. טענתה מתבססת על שניים. ראשית, כי ישראל אינה הפורום הנאות מאחר שכל המעשים המיוחסים למבקשת, לגבי ייצור אחד מרכיבי המסוק (מנוע), נעשו מחוץ לגבולות המדינה. שנית, ישראל אינה הפורום הנאות מאחר שיש בפנייה לבית משפט ישראלי, לאחר דחיית התביעה בבית משפט אמריקאי משום 'פורום שופינג' שהינו דבר פסול. בהקשר זה מדגישה המבקשת את העובדה שבבית המשפט האמריקאי המשיבים טענו באופן מפורש כי הוא הוא הפורום המתאים לתביעה. עובדה זו יוצרת מעין מניעות שבשלה אין המשיבים רשאים לתבוע בגין אותה עילה בפורום אחר.

3.דין הבקשה בנושא הפורום הלא נאות להידחות ודין החלטת בית המשפט המחוזי בנושא זה להיוותר על מכונה.

על פי כלל הנסיבות, הפורום הישראלי הוא פורום נאות. התאונה ארעה בארץ, תחזוקת המסוק התבצעה בארץ, מקצת הנפגעים היו ישראליים, התובעת הינה ישראלית ומקצת הנתבעים הינם ישראליים - כל אלו מוליכים למסקנה כי קיימות זיקות רבות לישראל על מנת להפוך את בית המשפט בישראל לפורום נאות. שנית, העובדה שבית משפט זר קבע כי הוא פורום נאות אינה מונעת מבית משפט ישראלי לקבוע כי אף הוא פורום נאות. לכל מדינה הכללים שלה להכרעה האם הפורום שלה הוא נאות אם לאו ואין כל מניעה כי שני פורומים יהיו פורומים מתאימים לדון בתובענה כלשהי. שלישית, אין לקבל את טענת המניעות שמעלה המבקשת. המבקשת יצאה מההליכים שהתנהלו בארצות הברית, ולגביה לא התקבלה כל החלטה לגופו של עניין. בנסיבות אלה אין היא יכולה להישען על טענת המניעות.

4.טענתה השניה של המבקשת מופנית, כאמור, כנגד מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט למבקשת. בית המשפט קמא קבע כי קיימות שתי עילות בגינן ניתן להתיר המצאה. האחת, לפי תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 ( להלן: התקנות ), דהיינו שהתובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; השניה, לפי תקנה 500(10) לתקנות, הדנה במקרה שאדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתובענה שהוגשה כהלכה כנגד אדם אחר שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. המבקשת טוענת כי המעשה או המחדל בו מדובר לא התבצע בארץ שכן ייצור המסוק והוראות תחזוקתו, שניהם נערכו בארצות הברית וכי התביעה כנגד הנתבעים הישראלים הינה אך לשם רכישת סמכות לגבי הנתבעים הלא ישראליים.

אין מתקיימים בענייננו התנאים להתיר המצאה לחו"ל על פי תקנה 500(7). כאמור, הדרישה בתקנה זו היא שמעשה או המחדל נעשו בתחום המדינה ואין די כי הנזק התרחש בו (ראה ע"א 565/77 אפרים מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd. , פ"ד לב(2) 115). במקרה זה, המחדלים המיוחסים למבקשת התבצעו שלא בתחום השיפוט ועל כן אין מקום להתיר המצאה על פי תקנה זו.

אולם, קיימת אפשרות שניתן להתיר המצאה על פי החלופה שבתקנה 500(10). כידוע, תנאי להתקיימות חלופה זו הוא קיומם של נתבעים נוספים, להם הומצאה ההזמנה בתחום המדינה. במקרה שלנו התנאי מתקיים, ובניגוד לטענת המבקשת, אין מקום לקבוע כי צירופם הוא צירוף סרק. התנאי הנוסף על פי התקנה הוא, שהמבקשת נחוצה לבירור התביעה. בעניין זה לא הכריע, למעשה, בית המשפט קמא. בפני בית המשפט עמדה בקשה לדחייה על הסף של התובענה נגדה, בשל טענה שהמבקשת אינה בעלת דין נכון כי לא היתה עדיין אישיות משפטית בתאריכים הרלבנטיים. בקשה זו לא נדונה ולא הוכרעה. דומה, כי לא ניתן להפריד בין טענת המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף כלפיה בשל הנימוק כאמור, לבין ההחלטה האם היא בעל דין נכון ודרוש לעניין הענקת היתר המצאה לחו"ל. בשני עניינים אלה לא החליט בית המשפט.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור מתקבלת במובן זה שהעניין מוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שיקבע האם המבקשת הינה בעל דין נכון ודרוש לבירור התביעה, ובהתאם לכך יחליט אם יש להתיר המצאה מחוץ לתחום.

בנסיבות המקרה, ישא כל צד בהוצאותיו בבקשה זו.