רע"א 5168/01 עליזה ראובני נ. יעקב בן הרוש מוסך שיא פוינט בע''מ

בפניי "בקשה חוזרת" לפטור מאגרה והפקדת ערבון.

1.ככלל, אין בנמצא הליך של בקשה חוזרת או בקשה לעיון חוזר בעניין הפקדת ערבון. אמנם, המדובר בהליך ביניים מבחינת טיבו (ראו דברי השופט ד' לוין בבש"א 367/98 הול נ' דננברג פ"ד מג(4) 186). עם זאת, הכלל הוא שבהעדר שינוי מהותי בנסיבות, או התגלותן המאוחרת של עובדה או עובדות אשר יכולות להביא לשינוי בהחלטה, אין מקום לשוב ולדון באותו עניין עצמו. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שלבעל דין המבקש פטור כאמור ניתנת זכות טיעון מלאה להציג את עמידתו ולבססה כראוי בפני בית המשפט. הגשת בקשות חוזרות, אשר תכליתן להוות "מקצה שיפורים" על הבקשה המקורית, מטילה עומס מיותר על בית המשפט. הידרשות כדבר שבשגרה לבקשות חוזרות מעין אלה מכבידה, על כן, על יכולתו של בית המשפט ליתן שירות לכלל המתדיינים שבפניו. זאת ועוד, בהדרשות כזו לבקשות ל"עיון חוזר" יש גם כדי להכביד על בעל הדין שכנגד, ולעיתים אף להסב לו הוצאות מיותרות. כאשר הגורם להגשת בקשות נוספות הוא מחדל של בעל דין מהצגת מלוא התמונה הנדרשת בפני בית המשפט במסגרת בקשתו המקורית, דומה כי ברגיל אין הצדקה לשוב ולהידרש לעניין שכבר הוכרע בו.

עם זאת, נראה לי שכאשר מדובר בבעל דין שאינו מיוצג, ואינו מורגל בהליכים משפטיים, אין לשלול לגמרי אפשרות של תיקון טעות באמצעות "בקשה חוזרת" מן הסוג שבפניי. העדר ייצוג הוכר כשיקול לגיטימי להתחשבות בבעל דין שלא מקיים את הוראות סדרי הדין. כך, נקבע כי ניתן להתחשב בשיקול זה בהכרעה אם להעתר לבקשה להארכת מועד (ראו בש"א 1041/98 שריאור נ' שלמה דינים עליון נד 133). הוא הוכר גם כשיקול לצורך הקלה עם בעל דין שלא שילם אגרה במועד (ע"א 8636/99, בוקרס נ' קצין התגמולים דינים עליון נ"ז 391, בפסקה 5). לקו מחשבה זה יש השלכה גם על מקרה מן הסוג שבפניי. יש לזכור, כי המדובר בהחלטה המשפיעה על עצם יכולתו של בעל דין לממש את זכותו החוקית להשיג על החלטת ערכאה שיפוטית בפני ערכאה גבוהה יותר. לכן, יתכנו מקרים מיוחדים בהם תיקון פגם, שנבע כתוצאה מהעדר ייצוג, יוכל להעשות במסגרת בקשה נוספת, אם יש ביד בעל הדין לתקן את הטעון תיקון ולשכנע שהדבר נחוץ על מנת למנוע ממנו אי צדק מהותי (השוו: ע"א 5610/93 זלסצקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. פ"ד נא(1) 68, בפסקאות 22-23). נראה לי, כי בכך יש פתרון המאזן נכונה בין הצורך בקבלת ההחלטה הנכונה במקרה מסוים, מתוך התחשבות מסוימת בבעל דין שאינו מיוצג ואשר אינו בקי בכגון דא, לבין הצורך להתחשב בעניינו של בעל הדין שכנגד ובאינטרסים של כלל בעלי הדין.

2.אשר למקרה שבפני. גם בבקשה החוזרת אין את מלוא התשתית הצריכה לעניין. הבקשה החוזרת והאמור בה אינם נתמכים כלל בתצהיר. גם עתה, טענת המבקשת לעניין חסכונותיה סתומה וחסרת פירוט לענין היקפם ומהותם. לא צורפו מסמכים כלשהם ביחס לתביעה הנטענת כנגד הבטוח הלאומי. עם זאת, נוכח מסירתם של פרטים ומסמכים אודות העדר הכנסות ממשיות של בעלה של המבקשת, ונוכח התמונה הכוללת העולה מן הבקשה, נראה לי כי ניתן לפטור את המבקשת מאגרה, חרף הפגמים בבקשה ונספחיה.

המצב שונה ביחס לערבון, בו עומד על הפרק גם עניינו של בעל הדין השני. הבקשה כפי שהוגשה אינה מאפשרת לפטור את המבקשת לגמרי מחובת הפקדתו של ערבון. זאת, הן נוכח העדר פרטים מהותיים לעניין מצבה הכלכלי של המבקשת, והן על רקע העדרן של טענות ממשיות המצביעות על חשיבות כללית של ההליך שבכותרת. עם זאת, ביחס לסכום הערבון, נראה לי, לאחר שיקול נוסף, כי במקרה זה ניתן וראוי להסתפק בסכום נמוך יותר מזה שנקבע בהחלטתי הקודמת, בשים לב, בין השאר, לשווי הסעד שנתבע (פיצוי מוסכם בסך 5,000 ₪) ולכך שאין מדובר בעניין מורכב באופן מיוחד.

במצב זה, החלטתי להעמיד את הערבון על סך של 7,500 ₪. הערבון יופקד תוך עשרים ואחד ימים מיום קבלת החלטה זו.