פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5199/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אמיר בן צור
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית הוד השרון
2. יצחק גבאי
3. חגית גבאי
4. יצחק נח
5. לאה נח
6. ברוך מזור
7. מאירה מזור
8. מיכאל דור
9. מרים דור
10. שמעון ברט
11. אורית ברט
12. יוסי שריקי
13. אורה שריקי
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי
מרכז בתיק רע"א 566-10-07 שניתנו ביום 31.12.08
וביום 27.4.09 על-ידי הנשיאה גרסטל
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז (הנשיאה גרסטל) מיום 31.12.08 ומיום 27.4.09 בתיק רע"א 566-10-07, בגדרן נדחתה בקשה לקביעת מועד חדש לדיון וכן בקשה לביטול החלטה.
ב.
המבקש הגיש לבית משפט השלום בכפר סבא בקשה לעיון בתיקי בית משפט שהוא אינו צד להם. בקשתו נדחתה, ובקשה לעיון חוזר נדחתה אף היא. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. משלא התייצב המבקש לדיון שהתקיים ביום 14.1.2008, דחה בית משפט את בקשת רשות הערעור בהחלטה שניתנה באולם (להלן ההחלטה הראשונה ). לטענת המבקש, לא הומצאה לו ההחלטה הראשונה, והוא אף לא ידע עליה. המבקש, אשר לטענתו לא התייצב לדיון מכיוון שלא קיבל את הזימון במועד, הגיש בקשה לקביעת מועד דיון חדש (16.1.08). הבקשה הועברה לתגובת המשיבה 1 (להלן המשיבה ), שטענה, בין היתר, כי על המבקש היה להגיש בקשה לביטול ההחלטה הראשונה, ולא בקשה לקביעת מועד דיון חדש. לטענת המבקש, גם את תגובת המשיבה לא קיבל. דיון נוסף נקבע ליום 23.11.08. לטענת המבקש, סבר כי הדיון יעסוק בבר"ע לגופה, והופתע לגלות כי הדיון עוסק בשאלת תוקפה של ההחלטה הראשונה. בעקבות הדיון ניתנה החלטה הדוחה את בקשת המבקש לקביעת מועד דיון חדש (31.12.08, להלן ההחלטה השניה ). בהחלטה זו נקבע, כעמדת המשיבה, כי הבקשה לרשות ערעור נדחתה עוד ביום 14.1.2008, ומשלא הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה הראשונה, אינו יכול לעתור לקביעת מועד דיון חדש. בעקבות כך, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה השניה (22.2.09). בתגובה, טענה המשיבה כי בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן התקנות ) אין מקום להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה לאחר דיון בנוכחות שני הצדדים ולאחר שכבר הוגשו כתבי טענות בתיק, ושעל המבקש לערער על ההחלטה, אם רצונו בכך. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול ההחלטה (27.4.09, להלן ההחלטה השלישית ) תוך קבלת טענות המשיבה בענין.
ג.
הבקשה שלפנינו מופנית כנגד ההחלטות השניה והשלישית. נטען, כי מאחר שלא הומצאו למבקש ההחלטה הראשונה ותגובת המשיבה, ונוכח לשון ההזמנה לדיון שנקבע ליום 23.11.08, לא יכול היה לדעת כי הדיון יעסוק בפרוצדורה ולא בבר"ע לגופה, ועל כן הגיע מוכן רק לדיון לגופו של עניין. לטענת המבקש, מצב דברים זה מצדיק את ביטול ההחלטה השניה מתוך 'חובת הצדק', אף אם המקרה אינו נכלל בהוראות תקנה 201, ולבית המשפט הסמכות לעשות כן. לטענתו, הגעה ללא הכנה ראויה לדיון בשל טעות, כמוה כאי התייצבות, ועל כן – החלטה שניתנת בנסיבות אלה, כמוה כהחלטה הניתנת במעמד צד אחד, אשר לגביה ניתן לבקש ביטול.
ד.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה, שאינה עומדת בגדרי רשות ערעור בגלגול שלישי. לאמיתו של דבר, אין צורך להכריע בטענת המבקש לפיה היה על בית המשפט קמא לבטל את החלטתו השניה מתוקף 'חובת הצדק', שכן בנסיבות המקרה אין לביטול החלטה זו, המתבקש אף כעת, נפקות. בית המשפט לא אמור היה, ואף אנו כעת לא נורה, לקיים דיון לגופו בתיק שנדחה ונסגר זה מכבר. אף בהנחה שכל טענותיו העובדתיות של המבקש נכונות (בעניין אי המצאת זימונים, תגובות והחלטות – ומבלי להכריע כמובן לגביהן), משעה שנודע לו על ההחלטה הראשונה, הדרך המתאימה לפעולה היתה הגשת בקשה לביטול אותה החלטה. לשונה של תקנה 201 ברורה. ועל כל אלה אוסיף בכל זאת, כי משמצויים אנו בשלב שבו נערך דיון בפני בעלי הדין, קשה לדבר עוד על "ביטול מחובת הצדק", שכן ניתן למבקש יומו בבית המשפט בדיון פרונטלי והוסבר הנחוץ. ראו לעניין זה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 10 (תשס"ט-2009), 372, 373.
ה.
אוסיף, כי למקרא הבקשה צר היה לי לעמוד על ריבוי ההליכים, טרחת המבקש וכפועל יוצא טרחת המשיבה, והעסקת בתי המשפט בנושא שאילו מלכתחילה טופל כדבעי לא היינו מגיעים עד הלום.
ו.
אשר על כן,איני נעתר לבקשה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בחשון תש"ע
(25.10.09).
ש ו פ ט