רע"א 5230/16 יוסף אוחיון נ. עיריית ירושלים

כידוע, שניים הם התנאים לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ומדובר בתנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית ; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך - קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון (למשל, בשג"ץ 4934/14

גורנשטיין נ' כנסת ישראל

(21.7.2014)).

עיינתי עיין היטב במסמכים השונים שבתיק, ולא נעלמו מעיניי גם המסמכים אשר צורפו לבקשת רשות הערעור גופה (להבדיל מבקשת הפטור) והנוגעים למצבו הכלכלי של המבקש. ואולם גם בהתחשב במסמכים אלה, דומני כי התשתית אשר הונחה לעניין המצב הכלכלי העדכני רחוקה מלהיות מספקת. כך למשל, תדפיס חשבון הבנק אשר צורף (נספח כ' לבקשת רשות הערעור) מתייחס לתקופה שעד ליום 16.3.2016, ואילו החלטות הלשכה לסיוע משפטי בדבר מתן ייצוג למבקש (נספח א' לבקשת הפטור) אינם עדכניות כלל ועיקר. אף אין בנמצא פירוט ותיעוד לגבי הוצאותיו של המבקש, ולא הורם הנטל להוכיח כי אין באפשרותו להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון. לאמור עד כה מתווסף הנתון כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך - שהינו בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה פטור מעירבון.

על רקע האמור לעיל, איני רואה ליתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין יועמד העירבון על סכום מתון של 3,000 ₪. האגרה תשולם תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), והעירבון יופקד תוך אותו המועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.