רע"א 5242/15 איליין קליין נ. אלכס ולדמן

בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ע' כהן ) בפש"ר 20305-11-14 מיום 19.7.2015 ומיום 22.7.2015, בנוגע לזהות הנאמן לביצוע הסדר נושים שהוצע על ידי המשיב 1.

1.

המשיב 1 (להלן: החייב ) הגיש בקשה להציע הסדר לנושיו לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). המבקשת היא גרושתו של המשיב, ובין השניים מתנהל מזה זמן הליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. אקדים ואציין כי על פי החלטת בית משפט קמא, ההליך בבית המשפט לענייני משפחה לא עוכב והוא מוסיף להתנהל.

2.

החייב הציע כי עו"ד בר הלל ישמש כנאמן. המשיב 3 (להלן: הבנק ), שהוא נושה של החייב, הביע הסכמתו למינויו של עו"ד בר הלל. המבקשת, מצדה, ביקשה שימונה נאמן נייטרלי. בהמשך, הגישה המשיבה 2, שהינה קבוצת נושים של החייב (להלן: קבוצת הנושים ), הצעה למנות נאמן אחר, עו"ד שועלי , והביעה את התנגדותה למינויו של עו"ד בר הלל.

לגבי עצם בקשתו של החייב להיכנס למסלול של הצעת הסדר נושים, בית משפט קמא דחה את התנגדות המבקשת, בציינו כי כונס הנכסים הרשמי תמך בכך, כי הבנק לא התנגד וכי ככל הנראה גם קבוצת הנושים אינה מתנגדת לכך. בהפנותו לספרם של שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 150 ה"ש 12 (מהדורה שלישית, 2010), הדגיש בית המשפט כי אין מדובר בבקשה לאישור ההצעה, אלא בהצעה בלבד, וכי עדיין יש צורך בביצוע פעולות שונות ובראשן כינוס של אסיפת הנושים, וכי לאחר מכן יחזור העניין לבית המשפט לצורך אישור.

באשר לזהותו של הנאמן, בית המשפט ציין כי על פני הדברים, הסיבה היחידה להתנגדות המבקשת למינויו של עו"ד בר הלל היא כי שמו הוצע על ידי בא כוח החייב.

עם זאת, בית המשפט קיבל את הצעת קבוצת הנושים ומינה את עו"ד שועלי כנאמן, (זאת מתוך הנחה כי הצעת קבוצת הנושים תהיה מקובלת על כולם).

3.

החלטה זו של בית משפט קמא בנוגע למינוי הנאמן ניתנה מבלי שנתקבלו עמדת החייב, המבקשת והבנק, ובעקבותיה הגישו הללו הודעות התנגדות למינויו של עו"ד שועלי. נציין כי המבקשת הציעה אדם שלישי, עו"ד חדש , לשמש בתפקיד.

לנוכח האמור, בית המשפט נדרש שוב לזהות הנאמן. בהחלטתו מיום 19.7.2015 ציין בית המשפט כי החייב והבנק תומכים במינויו של עו"ד בר הלל , כי הכנ"ר אינו מתנגד למינויו, כי קבוצת הנושים עותרת למינויו של עו"ד שועלי , וכי המבקשת עותרת למינויה של עו"ד חדש . במצב זה, נקבע כי בהעדר נימוק ענייני להצדיק דחיית בקשתו של החייב למנות את עו"ד בר הלל , יש למנות את האחרון. בית המשפט הוסיף כי תוצאה זו עולה בקנה אחד עם הנחיות היועץ המשפטי לכנ"ר, לפיה ברירת המחדל היא שהחייב מציע נאמן מטעמו לביצוע ההסדר.

בקשה לעיון חוזר שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה ביום 22.7.2015, תוך שבית המשפט מבהיר כי יעיין מחדש בהחלטה רק אם תוגש בקשה מוסכמת על ידי כל הצדדים בדבר זהות הנאמן שימונה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, עמה הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע מינויו של עו"ד בר הלל עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

4.

בתמצית, המבקשת טוענת כי הכנ"ר ביקש מבית המשפט למנות נאמן מתוך שלשה מועמדים שהוצעו על ידו, ולא את עו"ד בר הלל; וכי החייב והמבקשת הסכימו למינויו של אחד מהשלושה – ועל כן, היה על בית המשפט לקבל המלצת הכנ"ר ולמנות את המועמד המוסכם.

עוד טוענת המבקשת כי אין בהנחיית היועץ המשפטי לכנ"ר בסיס לקביעה כי עמדת החייב לעניין זהות הנאמן היא ברירת מחדל, זאת בפרט שהכנ"ר עצמו ביקש למנות נאמן אחר; כי אין לחייב כל מעמד בקביעת זהות בעלת התפקיד; כי ישנם נימוקים ענייניים מדוע לא למנות את עו"ד בר הלל, בהם מראית פני הצדק, בין היתר לנוכח חוסר האמון בין המבקשת לבין החייב וטענות של החייב לקיומם של חובות כלפי בני משפחה וחברים.

לבסוף, המבקשת טוענת כי פעולות שמיהר הנאמן לנקוט לאחר מינויו, בהן פרסום מודעה על כינוס אסיפת נושים לצורך אישור ההסדר ליום 7.9.2015 והגשת תביעות חוב עד ליום 24.8.2015, כל זאת בשעה שההליך בבית המשפט לענייני משפחה תלוי ועומד, עשויה לאיין את החלטת בית משפט קמא אשר הורה על המשך ניהול התביעה בבית משפט לענייני משפחה.

5.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, עיון בנספחים שצורפו לבקשה מלמד על פער מסוים, בין האופן בו הוצגו חלק מן הדברים בגוף הבקשה לבין תוכנם בפועל.

כך, בניגוד למשתמע מטענות המבקשת, הכנ"ר לא הסתייג ממינויו של עו"ד בר הלל. נהפוך הוא. הכנ"ר פתח את הודעתו מיום 16.7.2015 במילים " הכנ"ר סבר ועדיין סבור כי אין מניעה במינויו של עו"ד יששכר בן הלל ". בהמשך הודעתו של הכנ"ר, בה הציע שלשה מועמדים חלופיים, לא הביע כל הסתייגות מעו"ד בר הלל, אלא הבהיר כי הצעתו היא "לאור חילוקי הדעות בין הצדדים ומבלי לפגוע, חלילה, בעבודתם היעילה של כל בעלי התפקיד שהוצעו במסגרת ההליך דנן...".

אף אין לומר כי החייב והמבקשת הסכימו למינויו של אחד מבין שלושת המועמדים שהציע הכנ"ר. בתגובתו מיום 21.6.2015, הבהיר החייב כי הוא עומד על מינויו של עו"ד בר הלל , ורק בסוף תגובתו המפורטת הוסיף כי ככל שבית המשפט יסבור כי יש לדחות את מועמדותו של עו"ד בר הלל, אזי יתבקש בית המשפט להורות לכנ"ר להציע שלשה מועמדים חלופיים, שלכל הפחות יעמדו בשורה אחת עם עו"ד בר הלל מבחינת הוותק והמעמד המקצועי (פסקאות 36-35 לתגובה). גם בהודעתו מיום 19.7.2015 שהוגשה בתגובה להודעת הכנ"ר, שב החייב והבהיר כי עמדתו היא שיש למנות את עו"ד בר הלל וכי אין הצדקה למנות נאמן אחר. בסוף דבריו הוסיף החייב, "למען הסדר הטוב", כי מבין שלושת המועמדים ישנו, "אם בכלל", מועמד אחד מתאים (פסקה 4 לתגובה).

6.

כפי שציין בית משפט קמא, גם הבנק, שהחוב לזכותו עומד לדברי בא כוחו על כ-8 מיליון דולר, תומך במינויו של עו"ד בר הלל (דברי בא כוח הבנק, פרוטוקול הדיון מיום 2.3.2015). אם כן, נוצר מצב בו החייב והבנק תומכים במינויו של עו"ד בר הלל, הכנ"ר סבור כי אין כל מניעה למנותו, ומנגד ניצבות החייבת וקבוצת הנושים המתנגדים למינויו.

ודוק: עיון בבקשה מגלה כי התנגדותה של המבקשת אכן אינה כוללת נימוק ענייני של ממש העשוי להצביע על אי כשירותו של עו"ד בר הלל, והיא נובעת אך ורק מהעובדה שהלה הוצע על ידי החייב. אין לפסול בעל תפקיד – מומחה, בורר, כונס נכסים, נאמן וכיו"ב – אך ורק מן הטעם שהוצע על ידי אחד מהצדדים. לעניין זה לא שוכנעתי כי הפעולות בהן נקט עו"ד בר הלל לכינוס אסיפת נושים מעידות כשלעצמן על כך שאינו מתאים לתפקיד או שהוא פועל רק למען האינטרסים של החייב ולא של כלל הנושים. מכל מקום, כפי שהבהיר בית משפט קמא, אין מדובר בשלב של אישור ההצעה, וזו תובא בכל מקרה לאישורו של בית המשפט. מה עוד, שבפני הצדדים פתוחה הדרך לפנות לבית משפט קמא בנוגע להתנהלות הנאמן, וכפי שציינה המבקשת בסעיף האחרון לבקשתה דנן, כך היא עצמה פעלה, כאשר במקביל להגשת בקשה זו הגישה בקשה לבית משפט קמא בנוגע לכינוס אסיפת הנושים והצורך בהגשת תביעת חוב.

לבסוף, לנוכח החלטת בית משפט קמא כי אין בהליך דנן כדי לעכב את ההליך המתנהל מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה, מסתמא לא יאושר הסדר אשר יש בו כדי לסכל הליך זה. בעניין זה, הבהיר בית משפט קמא במפורש כי "בוטלה ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים המתנהלים בינה לבין החייב בבית המשפט לענייני משפחה בתביעה הרכושית כך שאוין החשש שהליך זה יעכב את בירורה", וכי "אם יתברר שיש ממש בטענות המשיבה, ניתן יהיה לשוב ולבחון אותן בהמשך ההליך" (פסקאות 20-19 להחלטתו מיום 7.6.2015).

7.

בנסיבות אלו, בהתחשב בהסכמת הכנ"ר למינויו של עו"ד בר הלל לנאמן, בהתחשב בתמיכת הבנק במינויו, בהעדר נימוק של ממש לאי מינויו של הנאמן, ובהתחשב בהבהרתו של בית משפט קמא כי אין בהליך דנן כדי לעכב את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה וכי במידת הצורך טענותיה של המבקשת תיבחנה בהמשך ההליך – בהתחשב בכל אלה, איני רואה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.

8.

בשולי הדברים אעיר כי לטעמי בית משפט קמא לא דק פורתא בהנחיית היועץ המשפטי לכנ"ר בסוגיה זו. אין להבין מהנחיית הכנ"ר כי ברירת המחדל היא שהחייב יציע נאמן מטעמו לביצוע ההסדר. כל שנאמר בהנחיית הכנ"ר הוא, ש" כאשר הנאמן המוצע על ידי החייב נמנה על רשימת המנהלים המיוחדים", על הכנ"ר לציין זאת בתגובתו ולהציע שלושה עורכי דין ממאגר המנהלים המיוחדים.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ובכך מתיירת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמה. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.