רע"א 5276/06 יוחאי דנון נ. רחל דנון

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט א' מגן) (בש"א 11508/06)שעניינה משלוח שאלות הבהרה למומחה. המשיבה נפגעה בתאונת דרכים והגישה תביעה לבית המשפט המחוזי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בפני בית המשפט העידו מספר מומחים שונים, ביניהם מומחה בתחום הריאות. מספר שנים לאחר מכן, ביקשו הנתבעים לשלוח שאלות הבהרה למומחה ובית המשפט נעתר לבקשה. השופט מציין בהחלטתו כי על אף שחלק משאלות ההבהרה נענו כבר בצורה כזו או אחרת, הוא מוצא לנכון לאפשר את משלוח השאלות שכן הן מצריכות הבהרה לאור הראיות שהוצגו לפניו לאחר מתן חוות דעת מומחה. כמו כן, קובע השופט בהחלטתו כי יסתפק בתשובות ההבהרה וכי לא תתקיים חקירה נוספת בעניין.

2.

על החלטה זו של בית המשפט הוגשה הבקשה לרשות ערעור נשוא הדיון. המבקשות טוענות כי הליך העדתו של המומחה שבו מדובר הסתיים זה מכבר, וכי אין מקום, כשההליך קרב לסיומו, לחזור ולשגר שאלות הבהרה למומחה, על אחת כמה וכמה, לאחר שהלה מסר את עדותו בפני בית המשפט ונחקר ע"י באי הכוח של שני הצדדים. כמו כן, נטען כי שליחת שאלות ההבהרה מעבירה את סמכות ההכרעה לידי המומחה הרפואי שאינו שופט, בדבר השאלות שנותרו במחלוקת בתיק העיקרי. מנגד, טוענות המשיבות כי בתום חקירתם של המומחים נותרו מספר עניינים רפואיים מקצועיים הטעונים הבהרה, ועל כן יש צורך במשלוח השאלות למומחה. נוסף על כך, נטען כי השאלות הן מצומצמות באופיין ונוגעות אך ורק לעניינים שברפואה ולא בעניינים שבתחומו של בית המשפט. לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטה נשוא הבקשה.

3.

סעיף 6א(ב) לחוק הפיצויים קובע:

מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: (1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון אלא ברשות בית משפט מטעמים מיוחדים שיירשמו ; (2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן ; (3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.

סעיף 6א(ב)(2) בא במטרה לאפשר הפניית שאלות הבהרה למומחה על חוות דעת שמסר. באפון ספציפי, המטרת היא לייתר, במידת האפשר, את הצורך בהזמנת המומחה לחקירה נגדית בבית המשפט על חוות דעתו. עם זאת, סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח משולב], תשל"א, 1971 , מעניק לבעל דין את הזכות לחקור את המומחה. מאחר ומ דובר בעד מומחה שמונה מטעם בית המשפט ולא "מומחה מטעם", הרי שלשני הצדדים מוענקת הזכות לחקור את המומחה בחקירה נגדית. ב ע"א 107/88 רז נ' לאף פ"ד מד(1), 857 הדגיש השופט ת' אור את הכלל המקובל לפיו המחוקק לא הגביל או שלל את זכות החקירה של המומחה הרפואי. חרף זאת, מציין השופט אור כי המגמה למנוע הזמנת מומחה לחקירה אם אין צורך בכך היא מגמה רצויה. במסגרת זו מוסמך בית המשפט לברר לפני הזמנת המומחה לחקירה, מהי החקירה שמבקשים לחקור את המומחה וכן לחייב את הצד המזמין לחקירה בהוצאות הולמות במידה והתברר שהיא התבצעה שלא לצורך ( שם, שם ). מכאן שמשלוח שאלות ההבהרה ראוי שיבוא, ברגיל, לפני, ובמידת האפשר, במקום החקירה הנגדית ולא לאחריה וכל זאת מטעמים של יעילות הדיון. עם זאת, אין לאיין מראש את האפשרות כי בנסיבות מתאימות יוצגו שאלות הבהרה גם במועד מאוחר יותר.

4.

ככלל, משלוח שאלות ההבהרה הוא עניין המצוי בגדר שיקול דעתה של הערכאה המבררת, בכל הנוגע לניהול ההליך שבפניה. בכגון דא, אין בית המשפט של ערעור נוהג להתערב. לא מצאתי, בשלב זה ובנסיבות העניין, עילה מספקת לסטות מכלל זה. יצוין, כי בית המשפט קמא הסביר בהחלטתו שהמענה על שאלות ההבהרה על-ידי המומחה עשוי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות הרלוונטיות הטעונות הכרעה. במסקנה זו אין להתערב. גם ביתר הטענות שהעלו המבקשים לא מצאנו עילה להתערבות, משקבענו כי בית-המשפט פעל במסגרת שיקול דעתו.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין של המשיבה בסכום של 10,000 ש"ח.