פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5283/22
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המבקש:
צרפתי אור
נ ג ד
המשיבים:
1. בללתי אביעד, עו"ד - נאמן
פש"ר
2. הכונס הרשמי - הממונה על הליכי חלות פירעון
- מחוז תל-אביב
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 22.06.2022 בפש"ר 70227-07-18
שניתנה על ידי כבוד השופט א' דפדי
בשם המבקש:
עו"ד אחיקם גריידי
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל דלומי
החלטה
בקשת רשות ערעור ובגדרה סעד של עיכוב ביצוע נגד ארבע החלטות של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' דפדי ) בפש"ר 70227-07-18 מיום 15.06.2022, מיום 15.06.2022, מיום 20.06.2022 ומיום 22.06.2022 – במסגרתן נדחו בקשותיו של המבקש, פושט רגל, לביטול ועיכוב הליכי מכר נכס מקרקעין המצוי בבעלותו.
רקע לבקשה
1.
נגד המבקש (להלן: המבקש או החייב ) מתנהלים הליכי פשיטת רגל. ביום 31.07.2018 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס נכסים לנכסי המבקש, לבקשתו, וביום 23.08.2018 מונה המשיב 1 (להלן: הנאמן ) למנהל מיוחד על נכסיו. בהמשך, ביום 09.06.2021 הוכרז החייב פושט רגל, והמנהל המיוחד מונה כנאמן.
2.
סכומן של 6 תביעות החוב שאושרו נגד המבקש על-ידי הנאמן, הוא בסך כולל של 1,586,208 ש"ח (מתוכו סך של 38,918 ש"ח בדין קדימה); כאשר בגין תביעת החוב המרכזית (בסך של 1,040,389 ש"ח) נקט המבקש בהליך ערעור במסגרת עש"א 43190-03-22. אל מול מצבת חובות זו – הצטברו בקופת פשיטת הרגל, נכון לעת זו, כספים בסך כולל של כ-19,667 ש"ח.
3.
ביום 26.12.2019 עתר הנאמן בבקשה לביטול הענקות פסולות שבוצעו לטענתו בנכסי המקרקעין המצויים בבעלות המבקש, בהתאם להוראות סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן, על-פי הקשרו: פקודת פשיטת הרגל ו- הבקשה לביטול הענקה ). הבקשה הוגשה על רקע בדיקות אותן ביצע הנאמן, ומהן עלה כי חודשים בודדים טרם הגשת בקשתו למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל, העביר המבקש לגרושתו את מלוא זכויותיו בשני נכסי מקרקעין – נכס המשמש כדירת מגורים הממוקם ברח' הציונות 33/12 חולון, הידוע גם כגוש 6043 חלקה 1972 (להלן: דירת המגורים ); וכן נכס מושכר הממוקם ברח' שיבת ציון 34/2 תל אביב, הידוע גם כגוש 6975 חלקה 5 (להלן: הנכס להשקעה ).
על-פי רישומי המקרקעין, טרם ביצוע ההענקות, היה המבקש הבעלים של 50% מהזכויות בדירת המגורים והבעלים של 100% מהזכויות בנכס להשקעה. כן עלה מבדיקות הנאמן, כי הזכויות בנכס להשקעה הועברו לגרושתו של המבקש ביום 22.08.2018 (היינו, יום אחד בלבד לפני מתן צו הכינוס); והזכויות בדירה הועברו לה ביום 05.03.2018 (היינו, כחמישה חודשים לפני צו הכינוס). כל הנכסים הועברו ללא תמורה ואגב גירושין, שעה שהמבקש היה מסובך בחובות. על רקע כך, הוגשה הבקשה לביטול הענקה.
4.
ביום 28.12.2020 התקיים דיון הוכחות בבקשה לביטול הענקה, במעמד הצדדים. לאחר קיום הוכחות והגשת סיכומים – ניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נ' גרוסמן ) החלטה מנומקת ומפורטת הנפרשת על לא פחות מ-15 עמודים, בגדרה הורה בית המשפט על ביטול ההענקות הפסולות שביצע המבקש לידי גרושתו (להלן: ההחלטה לביטול הענקות ).
כן הורה בית משפט קמא לצדדים במסגרת החלטתו זו, " לקיים הידברות ביניהם לצורך פדיון זכויות החייב בנכסים דנן. במידה והדבר לא יעלה יפה, יהא הנאמן רשאי לפעול למימוש זכויות החייב באותם נכסים בכפוף להוראות הדין ".
5.
בחלוף כחצי שנה ממועד מתן ההחלטה לביטול הענקות, ביום 07.12.2021 עתר הנאמן בבקשה להתמנות ככונס נכסים לצורך מימוש נכסי המקרקעין. בהחלטה מאותו היום נעתר בית המשפט למבוקש, בכל הנוגע לנכס להשקעה, והנאמן מונה ככונס נכסים לנכס זה בלבד.
6.
על ההחלטה לביטול הענקות הוגש על-ידי גרושת המבקש ערעור לבית משפט זה – ובהתאם להחלטת הרשמת ש' עבדיאן
מיום 27.04.2022 – נמחק הערעור על הסף.
7.
לאחר שערעור הגרושה נמחק כאמור – הוגשו על-ידי המבקש בגדרי תיק פשיטת הרגל מספר בקשות שתכליתן לבטל את מכירת הנכס להשקעה. זאת, כנגד הפקדת מלוא סכום החובות בקופת בית המשפט, ובערבות בנקאית ביחס לחוב עליו הגיש המבקש ערעור (וזה טרם הוכרע).
8.
על בקשות אלו ניתנו מספר החלטות על-ידי בית משפט קמא, הן ההחלטות נשוא הערעור דנא, ואלו הן:
החלטת בית המשפט מיום 15.06.2022 בגדרה נקבע, כי " הבקשה לביטול מכירת הנכס כוללת אפשרות גיוס של סכומים אותם החייב יכול לגייס תוך זמן כה קצר הייתה צריכה להיות מוגשת עם תצהיר. די בכך כדי לדחות את הבקשה. גם הכתרת הבקשה כבהולה לא היה לה מקום עת ממילא חוזה המכר אמור להיות מוגש לאישורו של בית המשפט. זה טרם אושר. הליך המכר נמצא בעיצומו ואין מקום לעצרו. הבקשה נדחית ".
החלטת בית המשפט מיום 15.06.2022 על בקשת המבקש לביטול מעמד ההתמחרות בגדרה נקבע, כי " במועד החלטתי חלף המועד שנקבע להתמחרות. מכל מקום נוכח החלטותיי הקודמות הרי שגם בקשה זו הייתה נדחית ".
החלטת בית המשפט מיום 20.06.2022 בבקשה חוזרת בהולה מטעם המבקש לביטול מכירת הנכס להשקעה בגדרה נקבע, כי " נוכח החלטותיי מימים 9.6.2022 (ניתנה בתיק הקשור 43190-03-22) ומיום 15.6.2022 שניתנו לאחר קבלת עמדת הנאמן, לא מצאתי להיעתר למבוקש. הבקשה נדחית ".
וכן החלטת בית המשפט מיום 22.06.2022 בבקשה נוספת מטעם החייב לעיכוב ביצוע הליכי המכר עד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד בית המשפט מיום 09.06.2022, מיום 15.06.2022 ומיום 20.06.2022. שם קבע בית המשפט, כי " החייב עותר פעם אחר פעם באותו עניין. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 9.6.2022 (מצויה בתיק פש"ר 43190-03-22) על מכר דירת השקעה שאינה משמשת למגוריו של החייב, הוחלט עוד ביום 7.12.2021. מאז מנסה החייב בדרכים שונות לעכב את הליכי המכר תוך הכתרת בקשתו כבהולה. בית המשפט כתב במפורש כי אין בדחית בקשת החייב משום אישור המכר והנושא ייבחן בבוא העת לאחר שתוגש בקשה מתאימה בעניין זה. אם סבר החייב כי בית המשפט שגה בהחלטותיו, היה עליו לנצל את פרק הזמן מאז נתינתן [ הטעות במקור – ח.כ. ] להגשת בקשת רשות ערעור. זאת, חלף הגשת בקשה זו, אשר היעתרות לה תוביל להשגת הסעד שנדחה באותן החלטות. אשר על כן הבקשה נדחית ".
9.
גם לאחר כל אלה, הוגשה על-ידי המבקש בקשה נוספת לעיון חוזר ולמתן הבהרה, וכן לקיום דיון דחוף במעמד הצדדים על ההחלטה האחרונה. בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 01.07.2022, כי אכן מדובר בחזרה על אותן טענות בבקשות קודמות. לצד זאת התבקשה הודעת עדכון מטעם הנאמן.
10.
הודעה כאמור הוגשה על-ידי הנאמן ביום 12.07.2022, לאחר פעולות שונות שבוצעו על-ידו לצורך קידום הליכי מימוש הנכס, ובגדרה עתר הנאמן לאישור מכר הנכס להשקעה (להלן: הבקשה לאישור מכר ). בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 13.07.2022, הועברה הבקשה לאישור מכר לתגובת החייב ולתגובת הכונס הרשמי.
11.
ביום 07.08.2022 וביום 10.08.2022 הגיש המבקש תגובתו והתנגדותו לבקשה לאישור מכר, אליה צורף "מתן הודעה על רצון החייב לפדות את הנכס". בהחלטה מיום 07.08.2022 התבקש החייב על-ידי בית המשפט להגיש הבהרה ביחס להודעה כאמור, נוכח העובדה שהתיאור העובדתי שהובא בה על-ידי המבקש " אינו משקף את המציאות ואת השתלשלות העניינים".
בהחלטה נוספת מיום 10.08.2022 הורה בית משפט קמא כי ימתין לתגובת הכונס הרשמי תוך 10 ימים, לרבות התייחסותו להשתלשלות העניינים האמורה.
12.
בעוד שהבקשה לאישור מכר תלויה ועומדת (וממתינה כאמור לתגובת הכונס הרשמי) – הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת, ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי המכר. זאת, ביחס להחלטותיו של בית המשפט מושא ענייננו.
13.
בעוד בקשת רשות הערעור תלויה ועומדת לפני בית משפט זה, הוגשו על-ידי המבקש בגדרי תיק הפש"ר מספר בקשות נוספות שתכליתן להביא לביטול המכר – ובית המשפט נדרש ונתן החלטותיו בהן פעם אחר פעם. למען שלמות התמונה יצוין, כי בהחלטתו האחרונה של בית משפט קמא מיום 24.08.2022 – לאחר שהובאה בפניו עמדת הכונס הרשמי לבקשה – נקבע, כי בשלב זה (ובשל קרבת מועד הדיון בערעור על תביעת החוב שהוגשה אף היא על-ידי המבקש), ימתין בית המשפט עם ההכרעה בבקשה לאישור המכר.
עתה לבקשת רשות הערעור שלפניי ולטענות הצדדים בה.
טענות הצדדים
14.
לטענת המבקש , החלטת בית המשפט המחוזי עולה כדי עיוות דין, שכן עצם חיובו בביצוע מכר כפוי של הנכס להשקעה נעשה חרף רצונו לפדות כספית (במזומן ובערבות בנקאית) את חובותיו בהליך פשיטת הרגל. כך נטען, כי בהינתן יכולתו לשרת את כלל תביעות החוב בדרך של הפקדת הכספים בקופת הכינוס – אין כל הצדקה למכירתו של הנכס להשקעה, היא פעולה בלתי-הפיכה שטומנת בחובה פגיעה מיותרת בזכויותיו הקנייניות.
15.
עוד צוין, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן ההסתרה המכוונת והמתמשכת של הליכי המכר מצד הנאמן – אשר רואה לנגד עיניו רק את מימושה הכפוי של הדירה, חרף הפגיעה הצפויה בזכויות המבקש. בתוך כך הודגש, כי במהלך חודש ינואר 2022 פנה המבקש לנאמן בבקשה לקבל את שיעור חובותיו, אולם בקשתו לא נענתה – כאשר במקביל קידם הנאמן את הליך המכרז למכירת הנכס להשקעה.
לצד האמור בואר, כי המבקש הודיע זה מכבר על כוונתו לעתור לפדיון הדירה בפני הערכאה הדיונית; ומשכך, התוצאה שצפויה להתקבל היא זהה במהותה לפדיון כספי של חובותיו בהליך פשיטת הרגל, במישרין. לפיכך הוטעם, כי החלטת בית המשפט המחוזי תביא, הלכה למעשה, להתמשכות ההליכים ולבזבוזו של זמן שיפוטי יקר.
16.
לעניין טענות הנאמן והכונס הרשמי בדבר היות הבקשה "מקדימה את זמנה", נטען כי בנסיבות המקרה לא היה מקום לנקוט בהליכי מכר ביחס לנכס להשקעה, ולכן יש להורות כבר בשלב זה על ביטול כלל הליכי המכר.
17.
נוכח האמור, סבור המבקש כי יש להורות על ביטול הליכי המכר של הנכס להשקעה, בכפוף להפקדת סכומי תביעות החוב בכסף ובערבות בנקאית מצדו – בהתאם לזמן קצוב שייקבע על-ידי בית המשפט.
18.
לטענת הנאמן , בהינתן שבקשת אישור המכר טרם נדונה והוכרעה לגופה בערכאה הדיונית, יש להורות על דחיית בקשת רשות הערעור ולו בשל היותה בקשה תיאורטית המקדימה את זמנה. בתוך כך, חזקה כי בית המשפט המחוזי ישקול את מכלול השיקולים הרלבנטיים טרם מתן החלטתו בבקשה, ורק לאחר מתן הכרעתו תעמוד למבקש האפשרות להגיש הודעת ערעור בזכות בפני בית המשפט העליון.
בשולי הדברים הודגש, כי הבקשה דנא מהווה המשך ישיר לניסיונותיו החוזרים של המבקש לפעול במטרה לסכל ולעכב את ניהולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו, אשר מתנהל במשך למעלה מ-4 שנים.
19.
לטענת הכונס הרשמי , יש לדחות את בקשת רשות הערעור מפאת היותה מקדימה את זמנה – כפי שנטען גם מטעם הנאמן. כך הודגש, כי בעמדה שהוגשה מטעם הכונס הרשמי לבית המשפט המחוזי ביום 23.08.2022 הובהר, כי מצבת הנשייה בעניינו של המבקש אינה חלוטה – ומשכך קיים קושי באישור מכר הדירה בשלב זה.
בהינתן שבקשת אישור המכר עודנה תלויה ועומדת להכרעה בפני בית המשפט המחוזי, היינו כי טרם הוכרעה הסוגיה המהותית מושא הבקשה דנא, סבור הכונס הרשמי כי אין מקום להכריע בבקשה כאמור, אלא יש להמתין עד להכרעתו של בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
20.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובות ובנספחים שצירפו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת משני טעמים מרכזיים: הראשון , כי כלל טענותיו של המבקש נגד ההחלטה לביטול הענקות – שהינה החלטה חלוטה, ממילא אין מקומן לידון במסגרת בקשת רשות הערעור דנא; והשני , כי בכל הנוגע לבקשה לאישור מכר שהוגשה מטעם הנאמן – זאת ממילא עוד תלויה ועומדת לפני בית משפט קמא, כך שבקשת רשות הערעור ביחס אליה, "מקדימה את זמנה". אפרט.
21.
בקשת רשות הערעור מופנית, לכאורה, כלפי החלטותיו של בית משפט קמא שלא להיעתר לבקשותיו החוזרות ונשנות של המבקש לעיון מחדש בהחלטה לביטול הענקות. ואולם, הלכה למעשה, הבקשה מיועדת לתקוף את ההחלטה המקורית שהורתה על ביטול ההענקות שבוצעו על-ידי המבקש, וניתנה עוד ביום 09.06.2021. וזאת, אין להתיר. המסלול הדיוני שהיה על המבקש לנקוט בו היה הגשת ערעור על ההחלטה המקורית מיום 09.06.2021, במועד הקבוע לכך בדין. לא ניתן לרפא או לעקוף את אי-הגשת הערעור במועד בדרך של הגשת בקשה "לעיון חוזר" בהחלטה אותה מבקשים לתקוף למעשה (ראו: רע"א 2525/13 ארחה נ' עו"ד ארז חבר – בתפקידו כמנהל מיוחד על נכסי המבקשת
(08.07.2013); רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל , פסקה 9 (19.07.2018) (להלן: עניין סגלשטיין )).
זאת ועוד, כפי שציין השופט ד' מינץ בהחלטתו בעניין סגלשטיין (שם, פסקה 10), דברים אלו נכונים גם בהתחשב בסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט לפשיטת רגל לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל לעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל. במקרה זה גם לא נראה כי חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה המקורית ואין מדובר במצב שבו טעה בית המשפט טעות טכנית ברורה, המהווה מקרה המצדיק אף הוא עיון מחדש בהחלטה שאינה בגדר "צו בפשיטת רגל" (ראו: רע"א 7869/17 אי.אר.אמ. נכסים בע"מ נ' אור
(23.11.2017)). על כן אפוא, בדין דחה בית המשפט את בקשותיו החוזרות של המבקש לעיון ובחינה מחדש של ההחלטה לביטול הענקות.
עוד יוזכר, כי הערעור שהוגש על-ידי גרושת המבקש לבית משפט זה – נדחה כאמור על הסף.
22.
כאן גם המקום לציין, כי מעיון בהחלטות השונות שניתנו על-ידי בית משפט קמא בהליך עולה, כי בית המשפט גילה לכל אורך ההליך התחשבות במבקש – הן בטרם ניתנה ההחלטה לביטול הענקות, הן לאחריה. בית משפט קמא קיים לפניו הליך הוכחות, שמע גרסתם של המבקש וגרושתו והתרשם מהם באופן בלתי אמצעי. אך לאחר כל אלה, מצא בית משפט קמא להורות על ביטול ההענקות שבוצעו, וגם זאת כאמור במסגרת החלטה מפורטת ומנומקת.
יתרה מכך, בית המשפט הורה במסגרת החלטתו זו לצדדים לקיים הידברות ביניהם לצורך פדיון זכויות החייב בנכסים. ואולם, לטענת הנאמן, פרק זמן זה לא נוצל על-ידי המבקש, וזאת חרף מספר פניות שבוצעו על-ידו לב"כ המשותף דאז למבקש ולגרושתו, שנותרו ללא מענה ענייני או ללא הצלחה. וכך, אך בחלוף חצי שנה ממועד מתן ההחלטה לביטול הענקות, עתר הנאמן להתמנות ככונס נכסים לצורך קידום הליכי המכירה. כך גם עולה מהשתלשלות האירועים בתיק הפש"ר, כי אכן בקשת החייב לפדיון הגיעה בשיהוי לא מבוטל, ולאחר שכבר בוצעו על-ידי הנאמן פעולות שונות לקידום הליכי המכר, ואף הוגשה על-ידו בקשה לאישורו לבית המשפט.
23.
גם לגופן של טענות – דין בקשת רשות הערעור להידחות מן הטעם שזו "מקדימה את זמנה" . כפי שציינו הנאמן והכונס הרשמי, בצדק רב, בתשובתם – בהינתן שבקשת אישור המכר טרם נדונה והוכרעה לגופה בערכאה הדיונית, בקשת רשות הערעור אינה אלא תיאורטית בלבד. אשר לכך, כפי שציין הכונס הרשמי בצדק רב, חזקה כי בית המשפט המחוזי ישקול את מכלול השיקולים הרלבנטיים טרם מתן החלטתו בבקשה, ובמכלול שיקוליו אלו תובא בחשבון גם הצעת הפדיון מטעם המבקש, לגופה.
24.
אם לא די בכך, ממילא עולה מהחלטתו האחרונה של בית משפט קמא (שניתנה לאחר הגשת בקשת רשות הערעור מטעם המבקש, ולאחר קבלת עמדת הכונס הרשמי שם) – כי בשלב זה, ועד להכרעה בערעור שהוגש על תביעת החוב העיקרית נגד החייב, יושהה הליך המכר ולא תוכרע הבקשה לאישורו. למותר לציין כי להכרעה בערעור נפקות אשר למצבת חובותיו הסופית של המבקש – וגם בכך יש כדי להשליך על שאלת אישורו של המכר בנסיבות דנן. עמדה זו הובעה גם על-ידי הכונס הרשמי לפני בית משפט קמא.
25.
לאור כל אלה, בהינתן שבקשת אישור המכר עודנה תלויה ועומדת להכרעה בפני בית המשפט המחוזי, כך שטרם הוכרעה הסוגיה המהותית מושא הבקשה דנא, אין מקום להכריע בבקשה – אלא, שיש להמתין עד להכרעתו של בית המשפט המחוזי בה. לאחר שתוכרע הבקשה, תעמוד למבקש זכות ערעור לפני בית משפט זה – ומלוא טענותיו בנדון, תשמרנה ותידונה בבוא העת.
26.
סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית ומאליה נדחה הסעד של עיכוב ביצוע שהתבקש בגדרה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' באלול התשפ"ב (4.9.2022).
ש ו פ ט