רע"א 5285/16 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 2.6.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל ) בת"א 23058-02-13, בגדרה הופסקה חקירתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

1.כעולה מהבקשה, בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת תביעת פיצויים נגד המבקשת בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.7.2007. אחד מהמומחים הרפואיים אשר מונו מטעם בית המשפט הוא פרופ' גדעון נשר, מומחה בתחום הראומטולוגיה. בפתח ישיבת ההוכחות מיום 2.6.2016, בה נחקר פרופ' נשר על-ידי בא-כוחה של המבקשת, הדגיש בית משפט קמא כי החקירה תיארך כשעה. משחלפה שעה מעת שהחלה החקירה, הורה בית המשפט על הפסקתה בציינו כי: "לנתבעת [המבקשת, צ.ז.] הוקצבה שעה לחקור את מומחה. מדובר בחוות דעת קצרה, פשוטה ונקודתית. ב"כ הנתבעת בחר את השאלות שהיה ברצונו לשאול ואם עד עתה הוא לא הגיע לשורש הדברים כדבריו, איני רואה כיצד המשך החקירה יועיל".

2.כלפי החלטה זו מופנית בקשה רשות הערעור דנא, בה נטען כי בית המשפט לא קצב מבעוד מועד את משך חקירתו של פרופ' נשר, ולו היה עושה כן היה בא-כוח המבקשת נערך לחקירת המומחה באופן שונה ועורך את שאלותיו בהתאם לזמן שהוקצב. לטענת המבקשת, הודעת בית משפט קמא בפתח הדיון בעניין משך הזמן המוקצב לחקירה הפתיעה את בא-כוחה ולא אפשרה לו להיערך כראוי, לשנות את סדר שאלותיו ולהחליט על אילו מהן לוותר.

לטענת המבקשת ההחלטה כלפיה מוגשת בקשת רשות הערעור אינה כלולה בגדר העניינים המפורטים בצו בתי המשפט (החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ), והוא מפנה בעניין זה להחלטתי ברע"א 3113/13 נאור נ' מדינת ישראל (15.7.2013) (להלן: עניין נאור ). נטען, כי בניגוד לעניין נאור , בו חקירת המומחה נמשכה מספר שעות, ואף ניתנו במהלך החקירה מספר אורכות, הרי שבענייננו נקצב משך החקירה בפתח הדיון, מבלי לברר עם עורך הדין המנהל את החקירה כמה זמן דרוש לו ומבלי שניתנה לו ולו ארכה אחת.

3.ואולם, כפי שצוין במפורש בעניין נאור , החלטה בעניין זמן חקירה של עד נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית:

"... מדובר באופן מובהק בעניינים שבסדרי דין ובניהול שוטף של הדיון המצויים בסמכותה של הערכאה הדיונית ונתונים לשיקול דעתה הרחב ביותר. כידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בהם, במיוחד לא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, אלא אם ההחלטה שניתנה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין" (עניין נאור , פסקה 5).

משך הזמן המוקצב לחקירה נגדית של עד יכול, כמובן, להשתנות בהתאם לנסיבות ולהיקף החומר בעניינו הוא נחקר. משכך, העובדה שבעניין נאור משך זמן החקירה הוקצב למספר שעות שבמהלכן ניתנו אורכות אינה מלמדת דבר לעניין משך הזמן הראוי לחקירתו של פרופ' נשר בענייננו.

עוד אציין, כי אכן, בעניין נאור לא נקבע כי החלטה המורה על הפסקת חקירה נגדית כלולה בצו, אך גם לא נקבע שאינה כלולה בו, ויש מקום לסבור שעניין זה בא בגדר העניינים שלא תינתן לגביהם רשות ערעור.

4.מעבר לאמור, יש להעיר כי לא בלתי מתקבל על הדעת לצפות מעורך דין העומד בפתח חקירה נגדית, הגם שהתכונן אליה מבעוד מועד, להתאים עצמו להוראות בית המשפט בעניין משך החקירה, ולברור מבין שאלותיו הרבות את העיקריות והחשובות מהן. אכן, ככלל ראוי לקיים "קדם משפט מסכם" בו תיקבע "תכנית המשפט" ובכלל זה משך הזמן הצפוי לחקירות העדים והמומחים, על מנת שכל צד יוכל לכלכל צעדיו מבעוד מועד. אך גם אם הדבר לא נעשה, שיקול הדעת המסור בעניין לבית המשפט רחב מאד וחזקה שאם סבר שנותרו שאלות חשובות שטרם נשאלו – היה מאפשר את המשך החקירה. ואכן, בבקשה לא נזכרה כל סוגיה שנמנע מהמבקשת לחקור עליה.

מכל מקום, הזכות לערער על החלטה זו בגדר ערעור על תוצאת ההליך כולו לאחר מתן פסק דין שמורה למבקשת, באם תחליט על הגשת ערעור כאמור. לא מצאתי להתערב בהחלטה האמורה בשלב זה.

סוף דבר, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.