פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3113/13
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1. אלון נאור
2. יהודית נאור
3. עזבון המנוח אורי נאור ז"ל
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל
2. קופת חולים כללית
3. קופת חולים מכבי
בקשת רשות ערעור על החלטות בית
המשפט המחוזי בחיפה בת"א 832/07 שניתנו ביום 17.02.2013 על-ידי כב' השופטת
בטינה טאובר
ב"כ המבקשים:
עו"ד פרופ' יעקב ברג
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' טאובר ) מיום 17.2.2013, שניתנו במהלך דיון הוכחות בת"א 832/07 בעת חקירת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בהן הורה בית המשפט לבא כוח המבקשים, עו"ד ח' רובין (להלן: עו"ד רובין ), שלא להפנות למומחה שאלות תיאורטיות, וכן קצב לו זמן לסיום חקירתו של המומחה.
2.
בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלת תביעת המבקשים בה נטען לרשלנותם הרפואית של המשיבים בטיפול בבנם המנוח של המבקשים 2-1. במסגרתה, מונה מומחה רפואי מטעם בית משפט. ההחלטות נושא הבקשה דנן ניתנו, כאמור, במהלך דיון הוכחות ביום 17.2.2013 בו חקר עו"ד רובין את המומחה הרפואי – ד"ר ישראל מטות.
3.
בטרם אתייחס לבקשות גופן, אעיר, כי לאחר עיון בפרוטוקול המוקלט, קשה שלא להתרשם מהאווירה הקשה בה התנהלה החקירה. הדיון היה רצוף התנצחויות מיותרות ולא תמיד התנהל על-פי כללי הנימוס והאדיבות המחייבים. דרך זו, לא רק שאינה מקדמת את עניינם של בעלי הדין (ובמיוחד לא של מרשיו של הפרקליט המתנהל בדרך זו) וגורמת לבזבוז זמן, אלא אף פוגעת בענייניות החקירה ומסיטה אותה מהעיקר – בירור וליבון המחלוקות האמיתיות . מאד מצער היה להיווכח כי בית המשפט חוזר ומעיר לעו"ד רובין על שאינו מאפשר לבית המשפט להשלים את דבריו, ללא הועיל, עד כי בשלב מסוים נאלץ בית המשפט לתאר את מצב הדברים במילים קשות השמורות למצבים יוצאי דופן (עמ' 77 לפרוטוקול).
4.
באשר לבקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט שלא לאפשר את חקירת המומחה על שאלות תיאורטיות - מכוח סעיף 1(5) לצו בית המשפט (החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור), התשס"ט-2009, כלל לא ניתן להגיש על החלטה זו בקשת רשות ערעור. שכן החלטה זו נכללת בגדרי "החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה ... ". במידה ובסיום ההליך ירצו המבקשים להשיג על החלטה זו, ככל שהעניין יוסיף ויהיה אקטואלי נוכח תוצאת ההליך, הם יוכלו לעשות זאת במסגרת ערעור על פסק הדין.
5.
באשר להחלטת בית המשפט לקצוב את זמן החקירה הנגדית, הרי שמדובר באופן מובהק בעניינים שבסדרי דין ובניהול שוטף של הדיון המצויים בסמכותה של הערכאה הדיונית ונתונים לשיקול דעתה הרחב ביותר. כידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בהם, במיוחד לא במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, אלא אם ההחלטה שניתנה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין ( רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד (2) 206 (1990); רע"א 1534/04 צבי טמיר ושות' חברה לאחזקות בע"מ נ' פלומנבליט (10.3.04); רע"א 9348/12 שלומוביץ נ' בית חנינה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
(26.12.2012)).
עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי החקירה ארכה מספר שעות. בשלב מסוים, נשאל עו"ד רובין כמה זמן דרוש לו לשם סיום החקירה הנגדית, בהתאם לתשובתו נקבעה שעה לסיום החקירה. עו"ד רובין לא עמד בגבולות הזמן שנקבעו, ולמרות זאת ניתנו לו אורכות נוספות, משלא עמד אף בהן הורה בית המשפט על סיום החקירה. נפסק לא אחת כי:
"הגבלת משך זמן חקירת עדים הינה סמכות וכוח הניתנים לערכאה הדיונית, שעליה החובה להנהיג ולכוון את הדיון, ולקבוע את אופן הבאת הראיות בפניה, ועליה הנטל לדאוג לכך שההליך יתנהל ברמה נאותה, ביעילות ותוך ניצול נכון של הקצאת הזמן לצרכיו השונים של ההליך. הקצאת זמן לצורך חקירה נגדית של עד שחקירתו מתמשכת בחוסר יעילות הינה צעד סביר ותקין ... " (בג"ץ 674/07 וינברג נ' בית הדין הארצי לעבודה (29.1.2007)).
על סמכות בית המשפט - ואף חובתו כמי שמופקד על זמנו של ציבור המתדיינים כולו ועל ניהול ההליך - להתערב בחקירת עדים ובכלל זה להגביל את משך החקירה, ראו גם האמור בע"א 4188/07 כרואט נ' לאפי (5.8.2007), פסקה 4). ברע"א 1531/03 פינטו נ' אשטון (19.6.2003) נפסק כדלהלן:
"אין חולק כי זכות החקירה הנגדית היא זכות דיונית מן המעלה הראשונה בהיותה מכשיר חשוב לגילוי האמת; אולם גם בהינתן כלל זה, נתונה לבית המשפט הסמכות לכוון את הליך הדיון, כדי לשמור על מסגרתו העניינית ואף להגבילו בזמן במידת הנדרש. התערבות זו תיעשה בזהירות ובאיפוק מקום שבית המשפט מוצא כי אופן ניהול החקירה אינו מקדם את מטרתה ויוצר הכבדה שלא לצורך על ההליך השיפוטי. אכן 'נדרש איזון ראוי בין השמירה על הליך דיוני ענייני ויעיל תוך ניצול מירבי של הזמן השיפוטי לבין הצורך להבטיח קיום חקירה נגדית הוגנת אשר תעמיד לרשות בעל הדין אמצעי יעיל לחקר האמת' (דברי בית המשפט בענין ע"פ 5329/98
דג'אני נ' מדינת ישראל , פד"י נז(2) 273, 280-281)".
בהתחשב במכלול הנסיבות, לא נראה כי בית המשפט חרג מהאיזון הראוי, וניתן היה לנצל את הזמן שהוקצב לעו"ד רובין לקיום חקירה ממצה ויעילה. ברי כי הזמן שבוזבז על התנצחויות עם בית המשפט ובאי כוח הצדדים האחרים אינו מצדיק הוספת זמן לחקירה. מכל מקום, לא נמצאה הצדקה למתן רשות ערעור על החלטה זו, שעניינה בנושא לגביו מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב שההתערבות בו שמורה למצבים יוצאי דופן ונדירים.
נוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, ח' באב התשע"ג (15.7.2013).
ש ו פ ט