פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1531/03
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער:
שמעון פינטו
נ ג ד
המשיבים:
1. דקל אשטון
2. אורט-רשת לחינוך טכנולוגי ומדעי
3. ריאויונה אדריאטיקה די סיקורטה
4. התעשיה האוירית לישראל בע"מ
5. קופת חולים הכללית של העובדים בארץ ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 225/99
מיום 14.1.03 שניתנה על ידי כבוד השופט ד. פלפל
בשם המבקש: עו"ד תומר
גלילי
בשם המשיב 1: עו"ד דוד
סבג
בשם המשיבות 2-3: עו"ד נשיף
ברנדס
בשם המשיבה 4: עו"ד ר. לויתן
בשם המשיבה 5: עו"ד מ.
זליגמן
החלטה
1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת פלפל) מיום 14.1.03 הנוגעת להגבלת בא כוח המבקש במשך זמן החקירה הנגדית של עדה מטעם משיבה 5, ולהטלת הוצאות על המבקש כלפי גורמים שונים שהיו מעורבים בהליך עקב אובדן זמן וטרחה שנגרמה להם כתוצאה מחקירה זו.
2.המבקש הגיש תביעה לפיצוי על נזקי גוף כנגד המשיבים ובמהלך הדיון חקר בא כוחו עדת הגנה מטעם משיבה 5. במהלך החקירה הנגדית החליט בית המשפט להגביל את משך החקירה והיא הופסקה לאחר מכן ביוזמת בית המשפט. המבקש חוייב בהוצאות העדה בסך 1,500 ובהוצאות כל אחד מבאי כח הצדדים בסכום של 2,000 ₪ + מע"מ לכל אחד מהם.
3.המבקש טוען כי לא היה מקום להגביל את החקירה הנגדית וכי הוא לא מיצה את חקירתו עקב התערבות בית המשפט, וכי בכך נשללה ממנו זכותו הדיונית להעמיד במבחן החקירה הנגדית את גרסת העדה. עוד טען כי בית המשפט נהג חומרה יתירה בעניינו כאשר הטיל עליו הוצאות כה מפליגות כתגובה על הודעתו כי הוא מבקש להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה להגביל אותו בחקירה. בבקשתו לפנינו הוא מבקש לבטל את החלטות בית המשפט המחוזי ולהחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי לחידוש החקירה הנגדית של העדה.
4.המשיבים נתבקשו להשיב לבקשה ומהם – המשיבים 1 2 ו-3 הותירו את נושא הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. משיבה 5 בקשה לדחות את הבקשה ולהורות על המשך הדיון בבית המשפט המחוזי מהנקודה בה הופסק עקב בקשה זו.
5.החלטתי לתת רשות ערעור ולראות את הבקשה כערעור לגופו. נתתי דעתי לטעמי הבקשה ולפרטי השתלשלות הדיון בערכאה קמא כפי שאלה עולים מדפי הפרוטוקול. באתי לכלל דעה כי בית המשפט השתמש בסמכויות הנתונות לו באופן שאינו חורג ממסגרת הסביר כשהוא שוקל את חשיבותה של החקירה הנגדית מחד, ואת הצורך להקפיד על יעילות וענייניות ההליך הדיוני מנגד. אין חולק כי זכות החקירה הנגדית היא זכות דיונית מן המעלה הראשונה בהיותה מכשיר חשוב לגילוי האמת; אולם גם בהינתן כלל זה, נתונה לבית המשפט הסמכות לכוון את הליך הדיון, כדי לשמור על מסגרתו העניינית ואף להגבילו בזמן במידת הנדרש. התערבות זו תיעשה בזהירות ובאיפוק מקום שבית המשפט מוצא כי אופן ניהול החקירה אינו מקדם את מטרתה ויוצר הכבדה שלא לצורך על ההליך השיפוטי. אכן "נדרש איזון ראוי בין השמירה על הליך דיוני ענייני ויעיל תוך ניצול מירבי של הזמן השיפוטי לבין הצורך להבטיח קיום חקירה נגדית הוגנת אשר תעמיד לרשות בעל הדין אמצעי יעיל לחקר האמת" (דברי בית המשפט בענין ע"פ 5329/98 דג'אני נ' מדינת ישראל , פד"י נז(2) 273, 280-281).
6.בענייננו, לא מצאתי כי בית המשפט חרג מהאיזון הראוי כאמור בהתחשב במכלול נסיבות הענין ובהינתן הזמן שהקציב לבא כוח המבקש לחקירת העדה באותו ענין. בגבולות הזמן שהוקצב ניתן היה למצות חקירה מלאה, עניינית ויעילה. לכן, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט בענין זה.
עם זאת, נראה לי ראוי להתערב בפסיקת ההוצאות שהוטלו על המבקש לעדה ולכל אחד מבאי כח הצדדים, משהטלתן לא היתה תולדה מתבקשת מנסיבות הענין כפי שהתפתחו בדיון.
7.לאור זאת, הבקשה נדחית ככל שעניינה נוגע להחזרת העדה מטעם משיבה 5 לחידוש חקירתה הנגדית בידי בא כוח המבקש. הבקשה מתקבלת ככל שדבר נוגע להוצאות שהוטלו על המבקש לטובת העדה ולטובת כל אחד מבאי כח הצדדים בסיומו של הדיון בבית משפט קמא ביום 14.1.03.
אין צו להוצאות בערכאה זו.
ניתנה היום, י"ט בסיון תשס"ג
(19.6.03).
ש
ו פ ט ת