פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9400/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
חסן מואסי
נ ג ד
המשיב:
מוחמד פריד גנאים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
בתיק בר"ע 1078/05 שניתנה ביום 2.8.05 על-ידי כבוד
השופטת בר זיו
בשם המבקש: עו"ד ניוין
מואסי-כבהא
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.8.05 (כבוד השופטת בר זיו) בתיק בר"ע 1078/05, בו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 14.6.05 (כבוד השופטת אסיף) בתיק א 3744/03.
ב.בשנת 1996 הסכימו המשיב והמבקש שהאחרון יבנה בעבור הראשון מבנה בישוב באקה אלגרביה. בשנת 2003 תבע המשיב את המבקש בגין ליקויי בניה במבנה האמור. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי מומחה, אך בשלב מאוחר יותר מצאה חוות הדעת כאמור את דרכה לתיק בית המשפט. ביום 28.10.04 נערך דיון בסוגיה. המבקש התנגד להגשת חוות הדעת, בטענה כי קבלתה תגרום לו נזק רב. בהחלטתו קבע בית המשפט כי על המשיב להגיש בקשה בכתב לצירוף חוות הדעת. ביום 14.2.05 נערך הדיון בבקשה, והצדדים הסכימו שחוות הדעת תישאר בתיק בית המשפט, ולמבקש תהיה זכות להגיש חוות דעת מטעמו. בדיון שנערך ביום 14.6.05, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, נטען מטעם המבקש כי עיון בחוות הדעת העלה שהיא מהווה הרחבת חזית. נטען כי חוות הדעת מתייחסת לליקויי בניה שכלל לא הוזכרו בכתב התביעה, ונמצא כי סכום הנזק העולה ממנה כמעט כפול מסכום התביעה המקורי. בית המשפט דחה את טענת המבקש, בקבעו כי היה עליו להעלות טענה זו בדיון בו הסכים להגשת חוות הדעת. ביחס לטענת המבקש לפיה חוות הדעת לא הומצאה לו, קבע בית המשפט כי חוות הדעת היתה מצויה בתיק בית המשפט והמבקש היה יכול לעיין בה. זאת, במיוחד לאור העובדה שהמבקש קיבל רשות להגיש חוות דעת נגדית מטעמו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אך זו נדחתה ביום 2.8.05. בית המשפט המחוזי קבע כי אכן אין בהסכמת המבקש להגשת חוות הדעת משום הסכמה לתוכנה, אך יש בה כדי לשלול טענה מאוחרת של הרחבת חזית אסורה. על החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית.
ג.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. טיעוני המבקש אינם מצביעים על "חשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת", ולפיכך אינם מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128), כל שכן כאשר הבקשה עוסקת בהחלטות דיוניות של הערכאות הקודמות, בהם מועטת מטבע הדברים הנטיה להתערב (ראה רע"א 1531/03 שמעון פינטו נ' דקל אשטון (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה); רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America
(טרם פורסם) (השופט ריבלין)); ועל אחת כמה וכמה כך בגלגול שלישי. מקריאת החלטתו של בית משפט השלום מיום 28.10.04 אכן מסתבר לכאורה כי נפל פגם בהתנהלות המשיב, אך גם לגופו של עניין דומני כי אין מקום להיעתר לבקשה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקש הסכים להגשת חוות הדעת – שכבר היתה מצויה בפועל בתיק בית המשפט, והיתה לו האפשרות לעיין בה ולהגיש חוות דעת מטעמו. משלא עשה כך, אין הוא רשאי לטעון בשלב זה כי מדובר בהרחבת חזית. כדי להפיס דעתו אזכיר, כי בית המשפט המחוזי הדגיש בהחלטה מיום 2.8.05, שלא נמצאה כל קביעה מטעם בית משפט השלום המשמיעה הסכמה מצד המבקש לתוכן חוות הדעת שהגיש המשיב.
ד.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, ה' בחשון תשס"ו (7.11.05).
ש
ו פ ט