רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ. United States of America

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' גריל) לפיה הותר למשיבה לצרף תצהיר.

המבקשים הם נתבעים בתביעת נזיקין. הם שיגרו הודעה לצד שלישי כנגד המשיבה. המשיבה הגישה הודעה על דרך המרצה לדחיית ההודעה לצד שלישי, בה נטען כי היא נהנית מחסינות ריבון. כחמש שנים אחר כך, ביקשה המשיבה לצרף תצהיר נוסף להודעתה. הבקשה נדחתה, כיוון שלא לוותה בתצהיר תומך, אך בית המשפט ציין כי המשיבה תוכל להגיש בקשה מתוקנת. המשיבה אכן הגישה את הבקשה שנית, ובקשתה נתקבלה. את החלטתו ביסס בית המשפט קמא על העובדה שהדיון בבקשת צד שלישי טרם הושלם. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

2.המבקשים סבורים כי שגה בית המשפט בהתירו את צירוף התצהיר. הם טוענים כי התצהיר שמלווה את הבקשה לצירוף התצהיר ניתן על ידי בא כוח המשיבה, לו אין כל ידע על עובדות המקרה. מכל מקום, לשיטתם, לא היה מקום לקבלתה של הבקשה בשלב בו מצוי הדיון- כחמש וחצי שנים לאחר שהוגשה בקשת הדחייה המקורית. המבקשים גם טוענים כי לא עלה בידי המשיבה להראות מהי הרלוונטיות של התצהיר שצירופו מבוקש.

המשיבה תומכת בהחלטת בית המשפט קמא. היא מדגישה, כי ככל שההליכים נוגעים להודעה לצד שלישי, הם מצויים בשלב של קדם משפט. היא טוענת כי התצהיר שהוגש עם הבקשה ואשר ניתן על ידי בא כוחה הוא טכני לחלוטין, ואינו מתייחס כלל לעובדות הארוע נשוא התביעה. לשיטת המשיבה, התצהיר מתייחס רק להשתלשלות ההליכים בפרשה, ולכן אין כל פסול בכך שניתן מפי בא כוחה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המבקשים לא הצליחו להצביע על עילה שתצדיק התערבות בהחלטתו הדיונית של בית המשפט קמא, החלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליכים בפניו. בעניינים כגון דא, נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב, ולא בכדי. בית המשפט קמא, הבקי בפרטי התיק, סבור היה כי התצהיר שצירופו מבוקש רלוונטי לעניין. הוא גם מצא כי די בתצהיר שהגיש בא כוח המשיבה כדי להצדיק את ההגשה המאוחרת של התצהיר שצירופו נתבקש. על סמך החומר שהוצג בפניי, אין לומר כי קביעות אלה מוטעות הן. בהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי המשפט, ואין זה משנה לעניין זה כמה זמן חלף מאז נפתחו ההליכים, אין להשיג על החלטת בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.