רע"א 11016/07 חברת בתי המלון הערביים בע"מ (שרכאת אלפנאדק אלערביה נ. רשות ה

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דרורי) בבר"ע 3358/07 מיום 19.11.07, בגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (סגן הנשיא פיינברג) בא' 7603/07 מיום 2.8.07.

ב.בין המבקשת לפלוני נתגלעה מחלוקת ביחס למקרקעין בשייח' ג'ראח. בית משפט השלום פסק לטובת המבקשת בתביעת פינוי שהגישה, והורה על סילוק ידו של פלוני מהמקרקעין. בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דין זה. פסק הדין הוגש לביצוע בהוצאה לפועל. אך ביני לביני פתחה המשיבה בהליך בו היא טוענת כנגד זכויותיה של המבקשת בקרקע. הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. כעולה מהחלטת בית משפט השלום, התקיים ביום 24.6.07, דיון במעמד הצדדים. בתום הדיון, החליט בית המשפט לדחות את המשכו ליום 11.7.07. ביום 28.6.07 הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון עקב הימצאות מצהיר מטעם המבקשת בחו"ל, וזאת בהסכמת הצדדים. הדיון נדחה. ב-31.7.07 הוגשה שוב בקשה לדחיית מועד דיון, וזאת עקב הימצאותו של אחד ממפרקיה של המבקשת בחו"ל. בלית ברירה החליט בית המשפט לבטל את הדיון. נוכח התנהלות הצדדים ביחס לבקשה הורה בית המשפט, כי תחת דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד זמני, יוקדם הדיון בתיק לגופו.

ג.המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע, כי כאשר מדובר בהחלטת בית משפט הנוגעת לאופן ניהול הדיון בפניו, תהא רמת נכונותו של בית משפט של ערעור להתערב באותה החלטה – נמוכה. צוין כי קבלת בקשת רשות ערעור בעניין הקצאת זמן שיפוטי של ערכאה נמוכה יותר עלולה לשבש את לוח הזמנים של הערכאה קמא, וזאת אין לעשות אלא במקרים נדירים ביותר.

ד.מכאן הבקשה הנוכחית, בה נטען, כי הקדמת הדיון בתובענה אין משמעה דחיית דיון בבקשה לסעד זמני במעמד הצדדים; על בקשה לסעד זמני להידון בהקדם, ובאותו מועד ניתן יהיה גם להקדים ולדון בתביעה העיקרית. הוסף כי דחיית הדיון בבקשה נוגדת את הדין, מביאה לעיוות דין ומקפחת את זכויותיה הדיוניות והמהותיות של המבקשת.

ה.לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. המדובר בנושא דיוני שככלל לא יתערב בו בית משפט זה בגלגול שלישי, שכן אינו מעורר שאלה משפטית או ציבורית החורגת ממחלוקת הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר); קל וחומר, ביחס לעניינים דיוניים, לגביהם נפסק כי "אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתו של השופט על פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו" (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט , פ"ד כה(2) 441, 443 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, זוסמן); ראו גם רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206, 210 (השופט מלץ); רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America

(טרם פורסם) (השופט – כתארו אז – ריבלין)). כדברי המחבר ד"ר ש' לוין ( תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט-1999) עמ' 181-180, "נטיית בית משפט זה שלא להיעתר לבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי תהא חזקה כשהמדובר בהליך שלא הכריע בזכויות בעלי הדין". שני בתי המשפט הקודמים התרשמו, כי המבקשת לא ייחסה חשיבות עליונה לסעד הזמני, נוכח הדחייה (ולכאורה, אילו היתה דחיפות רבה היתה מוצאת דרך לייצוג שעה שבא כוחה בחו"ל). נזכיר כאן, כי סעד זמני משמיע סוג של דחיפות, ועל כן יכול הוא כנודע להינתן גם במעמד צד אחד (תקנה 367 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984); להיעדר תחושת הדחיפות שביסוד הסעד יתכנו איפוא תוצאות, כבמקרה דנא. הדעת נותנת, מכל מקום, כי משקבע בית המשפט דיון קדם משפט – מועד שכבר חלף – היתה זו הזדמנות לשמיעת טענות הצדדים ולהחלטות ככל הנחוץ.

ו.אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.