פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8952/05
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. יורם נור
2. זיוה נור
נ ג ד
המשיבים:
1. מינהל
מקרקעי ישראל
2. כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
3. חיפה אלקטרוניקה בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
בתיק בר"ע 932/05 שניתנה ביום 9.6.05 על-ידי השופט י' עמית
בשם המבקשים: עו"ד יורם
נור
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.6.05 (השופט עמית) בתיק בר"ע 932/05, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 12.4.04 (השופט וגנר) בתיק בש"א 4597/05.
ב.(1) בין הצדדים לבקשה (המשיב 1, התובע; המבקשים והמשיבים 3-2, הנתבעים) מתנהל מזה שנים אחדות הליך בבית משפט השלום בחיפה. ביום 19.12.04 הורה בית המשפט למשיב 1 להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 60 יום, וזאת לאחר השתהות מטעמים שונים שבשלהם הוטלו על המשיב 1 הוצאות, ושראשיתה בשלהי 2002. המשיב 1 לא עמד בלוח הזמנים, וביום 27.2.05 הגישו המבקשים "בקשה לדחיית התביעה בהעדר עדויות מטעם התובע" (בש"א 4597/05). ביום 15.3.05 הגיש המשיב 1 את תגובתו לבקשה, ועמה תצהיר עדות ראשית מטעמו, ובקשה לתיקון כתב התביעה. ביום 12.4.05 דחה בית המשפט את הבקשה לדחיית התביעה, תוך שהוא קובע שהתנהלות המשיב 1 "תובא בחשבון ההוצאות שתפסקנה בסופו של ההליך, בשים לב בין היתר לתוצאותיו". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אך זו נדחתה ביום 9.6.05. בית המשפט המחוזי קבע כי "אכן, רבים מחדלי המשיב, אך אלו לא נעלמו מעיני בית המשפט קמא, ותרופת המבקשים תהיה בסוף הדרך בפסיקת הוצאות". כן נקבע כי "מדובר בעניין דיוני, נושא שבמובהק מסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה מעין זו".
(2) בבקשה הנוכחית נטען כי המדובר בשאלה עקרונית באשר למתחם שיקול הדעת הדיוני המוקנה לבית המשפט, ונמנות הפרות המשיב 1 באשר למועדים. נטען כי החלטות בתי המשפט הקודמים חורגות ממתחם שיקול הדעת בהארכת מועדים.
ג.חוששני כי אין לי אלא להצטרף לדברי בית המשפט המחוזי. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במקרה שחשיבותו המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לו (ראה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128, מפי מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), כל שכן וקל וחומר, ביחס לעניינים דיוניים, לגביהם נקבע מימים ימימה כי "אין דרכו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעתו של השופט על פיו קבע את דרכי הדיון לגבי משפט התלוי ועומד לפניו" (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט , פ"ד כה(2) 441, עמוד 443 (מ"מ הנשיא, כתארו אז, זוסמן); ראה גם רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2), 206 ,210, (השופט מלץ) ולאחרונה רע"א 2048/03 יוסף שוחט ז"ל נ' United States of America
(טרם פורסם) (השופט ריבלין)). אכן, אפשר להבין לליבם של המבקשים ולטרונייתם, וכיוון שלא נתבקשה תשובה כדי לחסוך בהוצאות, נאמרים דברים אלה על יסוד ההחלטות השיפוטיות שנזכרו לעיל ובהן החלטת בית המשפט המחוזי נשוא הבקשה, המציינת כי "רבים מחדלי המשיב". באשר לאסמכתא שהגישו המבקשים מבית משפט השלום בחיפה (פס"ד השופט טובי בת"א 5245/04) בה נמחקה תביעה בנסיבות שיש בהן דמיון לענייננו, מחיקת תביעה – אף אילו ננקטה – כידוע אינה מושיעה את מי שנמחקה התביעה נגדו. כך או אחרת, איני רואה בנסיבות מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטות הדיוניות של הערכאות הקודמות. בית משפט השלום ראה לנגד עיניו את מלוא התמונה והחליט את אשר החליט, וחזקה עליו, גם על פי הנחיית בית המשפט המחוזי, כי יתן דעתו לעשיית צדק דיוני עם המבקשים (איני נדרש לנושא התביעה לגופה, כמובן), בעת פסיקת הוצאות ביום דין. החלטה זו תועבר גם למנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, האמונה על התנהלות המדינה בתיקים כגון אלה.
ד.בכפוף לאמור, איני נעתר לבקשה.
ניתנה
היום, ה' בחשון תשס"ו (7.11.05).
ש
ו פ ט